בטרם אשכב לישון

אשנן בלחישה את

שמות אלו שהעזו לטלטל את לבי

טלעידורותםאורירןאיתמראיתמראורניתאי

אשחיז לשוני בנייר השיוף הדל הזה

זכרון מאוס של הוויה שהייתה ואינה עוד

של כזו שמעולם לא התרחשה

אשנן ואשחיז ואלטש

את קיבתי הדלה

לשם לזכור ולא לשכוח

לשם לא להמשיך הלאה

לשם תחושת נקם

אחת גדולה מיותרת

וכמו דאינריז פרי-סער טארגאריין

אהבתי חלה כאונס

שלי כלפי עצמי כלפי החוץ

כעת היא המניע להיות ולא לחדול

אנחם בכל השייך לי כזכות

במגן המחוספס שיצרתי בשתי ידי

באש היוקדת שהיא ליבתי

בשיערותי

בצפורני

באחרונת נשימותי