כי החיים סבמבה..

"סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.

                טוב יותר, רע יותר, לא יודע מה יותר,

                                                      משהו אחר."

והנה,כבר סוף שנה,יצאנו לחופש.

תאמת,

השנה הזאת עברה יותר מידיי מהר בשבילי.

אני זוכר איך רק הגענו לרשי לפני שנתיים שלא הכרתי אף אחד.

ועכשיו, אני מכיר הרבה אנשים מרשי. חלקם עוזבים אותנו (עוברים לתיכון או לתלמה), וחלקם נשארים.

אני מאוד התגעגע לכל מי שעוזב אותנו..אני לא איך נסתדר בלעדיכם.

תשמרו על קשר.

החופש הזה אומר בשבילי הרבה דברים:

-מחנה קיץ

-קורס משצ''ים

-יומולדת

-פרידה משכבת לכיש

-פרידה משבט הדר

-פתיחה של שבט חדש(שבט אופק)

-פרידה מהט'ניקים

-פרידה מעדי ברלב, בדס נסטל וענבל גנדלר שעוברות לתלמה.

-שנת ט'

-כיתה ט'

טוב, מחכה לי חופש ממש עמוס,

אז,,,,בהביי אנשים ^^

~כולם אוהבים את דניאל~

"ביסלי עושה רעש. במבה עושה רעש. ופלה טעמי לא עושה, בתנאי

שהסרת ממנה את העטיפה. עטיפה עושה רעש.גם סוכריות מציצה

עושות רעש. כשאתה יוצא למבצע, אתה מקדיש הרבה מחשבה

לאוכל שיוצא איתך. בשטח עוין, גם חבילת תפוצ'יפס עלולה

לעלות לך בחיים. רישרשת?אתה חשוף. חיזבאללה שומע. הפלת

עטיפה?צפע פגיעה."

                                                                             (קטע מתוך:"אם יש גן עדן"-רון לשם)

~כולם אוהבים את דניאל~

הייתי ילד בלילות עצוב
משוטט לבד
לא נתתי לאיש לדעת
את היית אהבת נעורי

הייתי ילד בימים חולם
מנגן ושר
מדמה לי שאת שומעת
את השיר הראשון בחיי

מסתכל איך את רוקדת
מסתובבת ונצמדת
רק אני צופה מהצד
אני נשאר ואת עוזבת
רחוקה לא מתקרבת
זיכרון שעולה בי שוב
פרדס רטוב יללת התנים ואת
שהיית אהבת נעורי

ולא הייתי איתך כמעט
כל כך מעט ואמרת לי שאת נוסעת
ואולי לא אראה אותך שוב

הייתי ילד בלילות עצוב
משוטט לבד
לא נתתי לאיש לדעת
את היית אהבת נעורי

שיר מדהים.