יש לי יאס אז בערוץ יאס דוקו הייתה תכנית כזאת על אישה שניצלה מהשואה היא ניצולת אושוויץ קוראים לה אווה והיא דיברה במבטא אנגלית בריטית.
כשראיתי אותה מדברת בתכנית אז היא הוזמנה אם שאר האנשים מניצולי השואה לברלין לאיזה שהוא טקס או משהו כזה אז שם איזה דוקטור אחד גרמני אני חושבת ביקש סליחה מהם ואווה אמרה שהיא סולחת לנאצים.
ומאוד מאוד היתעצבנתי מה זה שהיא סלחה לנאצים האנשים האלה הרגו את המשפחה שלה או קיי אני ינסח אני זה במילים אחרות הם השמידו את המשפחה שלה אחד אחרי השני ממש ואך שהיא אמרה להם בכל רם שהיא סולחת להם על מה שעשו אז לאחר הקנס הזה היתאספו ניצולי השואה אז אחת מהן אמרה "מה היא המילה מחילה? האם היא מאפיינת את המילה הזאת כמילה שמישהו עשה מעשה רע אז המישהו שמבקש סליחה אז הוא מקבל מחילה ? אני לא מבינה למה צריך לסלוח ולתת מחילה על משהו שעשו לנו רק בגלל שהיינו יהודים ".
ועוד אחד גבר אמר "אני לא יודע מה הפירוש של המילה הזאת אבל מה שאני כן יודע שאני לא מסוגל וגם לא אהיה מסוגל לסלוח להם על מה שעשו לנו".
ועכשיו באמת אני לא מבינה את אך אבל אך הם יכולים לסלוח אך הם השמידו הרגו רצחו התעללו ביהודים רק בגלל שהם יהודים לא עיניין אותם אם הם חולים או בריאים או נכים לא עיניין כל עוד הם היו יהודים זו הייתה המטרה להשמיד להרוג לרצוח להיתעלל.(והם גם עשו את זה רק בגלל רקע גזעני)
אני לא מבינה אך אפשר לסלוח על דבר כל כך נורא.! ושהכל הרצח ההתעללות הזאת ההשמדות וההריגה הזאת בסוף מה שיש להם להגיד זה "אני מצטער"...
אני לא הייתי סולחת למישהו שהרג או השמיד או היתעלל במשפחה שלי או בעם שלי לא הייתי סולחת וגם אם כל השנים היה לי כאב ושכל פעם שיום השואה היה מגיעה הייתי נזכרת באותם תמונות אותו מראה ואותו מראה מזעזע ועוד לסלוח כאילו לסלוח למישהו שהרג את המשפחה שלי שהרג בשר מבשרי ועוד זה מה שיש לו להגיד לדעתי אולי לא תסכימו איתי אבל לדעתי המילה"סליחה או מצטער" בכלל לא עולה על ההרגשה על התיאוריה שאני היחידה שנשארתי בחיים ניכנסתי אם אבא שלי אמא שלי אחים שלי דודים שלי הסבתות שלי ויצאתי רק אני!רק לא אחיי לא אחיותי רק אני לבד ...
לא הייתי חושבת בכלל שהמילים האלה מגיעות למה שהוללו לי.כי את מה שהם עשו אי אפשר להחזיר ואת המפשחה שלי אי אפשר להחזיר הדבר היחיד שאני יכולה להחזיר ולחשוב אלא אותם הזכרונות שבהם ניכנסתי אם המשפחה שלי ויצאתי משם לבדי רק הזיכרונות שנשארו מי זה כבר שחור לבן הכל שחור לבן אפילו ניהיה שחור לא צבעוני רק שחור ואת המילים האחרונות שאמרו לי
והנה קבלו מכתב מאמא לביתה הקטנה:
"אני אוהבת אותך בתי האהובה ותמיד נישאר ביחד אין דבר בעולם שיפריד בינינו אפילו המוות כבר לא יכול אי אפשר להפריד בינינו ואני רוצה תדעי את כי אני יודעת שאת תנצחי בשם המשפחה שלך את חזקה ואמיצה ואני יודעת שאת תיצאי מפה ואת תמשיכי את החיים שלך כשתיגדלי ותקימי משפחה ותמיד תיזכיר גם אם לא תיראי אותי איתך תידעי שאני תמיד בליבך מגנה עליך ואני ואחייך הגדולים ואחיך הקטן ואביך ודודותייך וסבותייך נסתכל עליך מלמעלה ונגן עליך כי את ניצחת במלחמה הקשה הזאת את ניצחת כי את היחידה ששרדת ואני גאה בך כי ידעתי שתצליחי ידעתי שאת תיצאי מהגטו ותריחי את האוויר הצח כשתיצאי מהגטו ותסתכלי למעלה את תיראי אותנו מתבוננים בך ואף פעם לא נעזוב אותך כשאת רק תיצאי מהגטו אני ואביך נמשיך להיתקיים בזכותך כי את היחידה שהצליחה להיתגבר ולהחזיק מעמד במלחמה הזאת ואני רוצה שתדעי שתמיד אבל תמיד את תיהיה בליבנו ונכון אנחנו לא ניהיה איתך אבל אני מבטיחה לך שאשמור עלי מכל רע ואת תמישיכי להיתגבר ותקימי משפחה בישבילך ואני לא ישכח אותך לא רק כי את בתי אלא גם את הגיבורה הקטנה שלי תידעי לך שאני מעריצה אותך ואני תמיה תמיד יואהב אותך מאוד בתי יפתי כי את הגיבורה שלי הקטנה והמתוקה ואת זה אני לא ישכח לעולם!
על תישכחי בחיים לא להרים ידיים תמיד תילכי על כבודך ועל חירותיך ותדעי שאנו שומרים עליך מלמעלה אך לא רק אני ולא משפחתך אלא גם אחרים שבעיניהם את ניחשבת לגיבורה ששרדה את ה-6 שנים הקשות ביותר שלבנאדם קשה מאוד היה לשרוד ואת שרדת אותם בפחד בסיוטים אך שרדת אותם בכוח וברצון כי רצית לשרוד אפילו שגבעת מרעב ולא היה אפילו פרורי לחם קטנים לאכול אז הניצחון בזה שאת ניצלת מהרעב הזה ומהאזריות הזאת ואני אוהבת אותך מאוד תמיד אהיה איתך אימך האוהבת!
ועל תישכחי ביתי היפה לספר את מה שעשו לנו כל דבר שלא ישכחו זאת ואני ימתין לך למעלה ויבוא יום וניהיה ביחד שוב אוהבת אותך ואוהב אותך תמיד אימך!
זהו לכבוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה אני מדליקה נר לזכר הנופלים שנרצחו לשישה מיליון היהודים שנפלו
