אם לא עכשיו אז

יש לי סמארטפון.

ובעברית – איי האב א טלפון חכם.

והוא גם לא עלה לי הרבה בכלל, חוץ מארבע שעות בסניפים של אורנג' ופלאפון וסלקום.

ארבע שעות. ולא רק בגלל שאני לא יודע להחליט, דבר שמתבטא כמעט בכל תחום בחיים שלי שאין לו קשר ישיר לעוגיות עבאדי, אלא גם בגלל שחברות הענק האלו יכולות להוציא את הנשמה גם לחתול.

אמרנו - נקדיש לזה שעה וחצי ביום שישי בבוקר. גם לי וגם לה יש פלאפונים שחוץ מלקבל טלכרט יש להם את כל היישומים המשוכללים של הטלפון הציבורי ברחוב בצלאל, והחלטנו שהגיע הזמן לשדרג. יותר נכון – אני החלטתי. לה זה לא ממש משנה, אבל חצבתי לה במוח שהולכים להיות כאלו שינויים בעולם התקשורת בשנים הקרובות, שמי יישאר עם מכשיר מן הסוג הישן יוגלה לקוטב עם כל האסקימואים הזקנים האחרים, אז כדאי לה.

בפלאפון היתה נציגה אנטיפאטית. באורנג' ישב נציג חמוד עם יכולת גמישות מחשבתית של נער גבעות. ובסלקום היה את עידן, שעשה לנו קפה והראה לנו את כל התכניות והיה באמת הכי נחמד. אז נשארנו איתו שלוש וחצי שעות, ובסוף גם לקחנו את הטלפון שלו למקרה שנרצה לפגוש את ההורים שלו אם הקשר ימשיך להתקדם.

מסתבר שעולמם של נציגי השירות מתחלק לשניים: תכניות למנויים חדשים, ותכניות לשימור לקוחות. בקטגוריה הראשונה יש דילים בעשרות שילובים של חבילת דקות, חבילת הודעות, חבילת גלישה, חבילת נופש, חבילה עוברת ועוד כהנה וכהנה. זה משהו קצת קומוניסטי - הכול בחבילות. אף דקה או הודעה לא נשארת לבד. זה כמו לצאת עם מישהי בתיכון - הזמנת אחת לקניון, קיבלת את כל החברות שלה מעבירות מעליך את הפופקורן ב"נוטינג היל". בקטגוריה השנייה יש את אותו הדבר בדיוק - אבל החבילות יותר זולות. מסתבר שאחרי שלושה חודשים לקוח עובר למחלקת השימור, שזה שם כולל לחבורת נשים אסרטיביות במיוחד שיושבות במוקד ויכולות לשכנע פיל לעבור ניתוח פלסטי להקטנת החדק. תבואו עוד שלושה חודשים, אמר לנו עידן, ונסדר לכם חבילה יותר זולה. אולי אפילו של את החבילה של הרוסים.

הרוסים? כן, חבילה לרוסים. מסתבר שבחברות הסלולר יש מסלולים מיוחדים לקבוצות מיעוט שמה שמאחד אותן זה שהן מוּדרוֹת מהחברה הישראלית: רוסים, ערבים, חרדים, גולי כורדיסטאן, אנשים חסרי תנוכים באוזניים וכיוצ"ב. ככל שאתה יותר תלוש מהקונצנזוס, כך הסיכוי שסלקום תיקח על עצמה את מלאכת עשיית הצדק ההיסטורי ותפנק אותך יותר. יוצא שאם אתה ישראלי צבר, ציוני, שעושה מילואים ומשלם מיסים - אתה נדון לקבל את המסלולים הרגילים, שכוללים מגוון ענק של חבילות שהדבר היחיד שנכון לגבי כולן הוא שמכולן אתה יוצא פראייר. הי, כשמסתכלים על זה ככה זה בעצם נשמע די הגיוני.

ואז כמובן יש את העניין של המכשירים. ומכשירים זה כמו בחורות - יש להם אופי, אין מכשיר מושלם וממש לא פשוט להתחרט. השאלה על מה אתה רוצה להתפשר. יש בחורה שהיא אייפון - הכי יפה ומתקדמת, אבל לא באה עם ביטוח וסוציומטית בכל הנוגע לשיתוף קבצים. הסמסונג קצת משעממת ומסורבלת, אבל מאוד מחוברת לכולם ומאוד נחמדה. את ה-HTC ראית לפני כבר שנה, כך שאין את מוטיב ההפתעה, אבל היא חמודה מאוד ודי נדירה בשוק. למוטורולה יש עמידות מטורפת והיא תעמוד בכל מה שהעולם ישליך עליה, אבל לא נראית משהו בכלל ולא באה ממשפחה טובה. ול-Blackberry אין מסך מגע. טוב, זה לא קשור לכלום, אבל אחרי שלוש שעות בסלקום לא היה סיכוי שאצא עם משהו שאין לו מסך מגע.

לבסוף יצאנו עם שני מכשירים זהים, שני מסלולים זהים, המון חרטות ותחושה חזקה של איך-שוב-פעם-דפקו-אותנו. אבל אל דאגה. בעוד שלושה חודשים אני חוזר לשם להידפק שוב פעם, אבל הפעם ברוסית.