Those who speak know nothing.

להיות מאוהבת באדם הכי מושלם עלי האדמות, לדעת שאת הדבר הכי יקר לו בעולם..

להיות דביקה כמו שלא היית מעולם, להרגיש נאהבת.

להיות מן מושא הערצה שכזה.

לחיות את החיים הטובים, השקטים האלה.

משהו שלא עשית כבר לפחות 3 שנים.

ועוד בחור כזה, שהכל אצלו כל כך כל כך נפלא ותמים ומתוק.

קשר שלא מתבסס על סקס. מתבסס על אהבה טהורה.

על חיוכים ומבטים ונשיקות ומילים יפות ששוטפות אותך כל פעם מחדש.

........

ואת עדיין מרגישה מאוהבת במיתולוגי, שכבר שנים את יודעת שאת סתם הריבאונד שלו, ושלך.

וכשעכשיו את לא יודעת איך להתמודד עם עצמך ועם החלומות האלה שלך. כשאת כל כך פוחדת לפגוע בדבר הכי טוב שקרה לך בזמן האחרון. שאת מפחדת לקחת את עצמך בידיים, להיות המובילה ולא הנגררת. לפחות לנסות, מה יזיק? הא?

את סתם מטומטמת.

אני לפעמים לא מאמינה שאנחנו אותו אדם.