בצל השטן

נעמדתי על הקצה,יכולתי להרגיש את הקרירות של המים עולה לאט לאט לכיווני,

מתחתי את ידיי לפניי כחץ וזינקתי למים הקרירים.

פילחתי את דרכי בעזרת ידיי,המים הצוננים עשו לי רק טוב.

התחלתי לשחות כפי שבחיים לא שחיתי.

הרגשתי כמו מכונה,יד אחרי יד,רגל אחרי רגל,כל השרירים שלי עבדו בצורה ניפלאה.

פעם אחת כשעליתי לנשום אוויר,הבחנתי בשעון הגדול שעל הקיר הלבן,

כבר עברה שעה וחצי ועדיין לא התעייפתי? לא הגיוני.

הגעתי לקצה הבריכה ונעצרתי להתבונן בשעון.

באמת עברה שעה וחצי?

שחיתי לקידמת הבריכה בכדי לצאת ממנה ליד חפציי,

הפעם ברוגע,שום דבר לא בוער לי.

כשראשי היה בתוך המים,לפתע ראיתי את קיילה,עמוק בתחתית הבריכה.

ידייה היו מושטות לקראתי,אצבעותיה פתוחות לרווחה כמו עייניה המודאגות.

מיהרתי לקחת אוויר וצללתי אליה.

ניסיתי לתפוס את ידיה ללא הצלחה,צללתי עמוק יותר,

היא הייתה בפאניקה וניסיתה לשחות לכיווני.

תפסתי לבסוף את זרועותיה והתחלתי למשוך אותה איתי החוצה.

לא עברה שניה אחת והרגשתי שהיא תקועה.

היא משכה את ידייה חזרה בשביל שאסתובב,

מיהרתי להסתכל עליה היא סימנה לי שיש בעיה ברגלים שלה,

צללתי עמוק יותר וראיתי שהן קשורות בשרשראות ברזל כבדות,

ניסיתי להתיר את הקשרים היו שם,עד שהבחנתי במנעול הגדול.

היא ניסתה לשחרר את רגליה בכל הכוח ואני ניסיתי לראות לאן מובילות השרשראות בשביל שאוכל אולי לקחת אותם איתה למעלה.

הרגשתי שהאוויר עומד להיגמר לי.

התרחקתי מעט הסתכלתי עליה אפוס כוחות ומתוסכל והתחלתי לשחות למעלה.

היא הביטה בי בפחד נוראי ומבט של 'אל תשאיר אותי לבד'.

לקחתי מלא אוויר וחזרתי למטה.

ראיתי אותה שם עדיין בפאניקה,היא שמחה שחזרתי.

ניסיתי להרגיע אותה,הנחתי את ידיי על לחייה בשביל להחזיק את ראשה מולי.

היא מיהרה להניח את ידייה הקטנות על זרועותיי מכל צד,

התקרבתי לשפתיים שלה היא פתחה אותן ויצאו כמה בועות אוויר,

הצמדתי את השפתיים שלי לשלה ואת כל האוויר שלקחתי נתתי לה.

היא הביטה בי במבט מודאג ועצוב.

לפתע ראתה משהו ושיחררה צעקה ענקית,כל האוויר שהבאתי לה יצא במהירות,היא הצביעה קדימה,

מיהרתי להסתובב וראיתי את התינוק שלה שוקע במהירות במים.

שחיתי במהירות אליו ולקחתי אותו למעלה בלי להסתכל אחורה.

כשעלינו מעל לפני המים ראיתי שעורו רקוב,מצומק,כמעט שחור לגמריי.

במקום שהיו העיינים שלו הזדחלו תולעים ועל ידיו הקטנטנות היו עלוקות.

ניבהלתי ועזבתי אותו במהירות,

"אין מקום אחר."

הסתובבתי לאחור וראיתי את קיילה,כמעט מרחפת מעל המים,מאחוריה עמד גבר מבוגר,חלק בפנים,העיינים שלו היו שטניות,

הוא החזיק את הצוואר שלה חשוף ליד פיו.

"תחזור כבר." הוא לחש לי,הוא קירב את שיניו אליה ובעודו מביט בי,פצע אותה ונתן לדמה לפרוץ לתוך הבריכה.

מייק?

אני לא יודע מה קרה לי.

אתה בסדר? רוצה כוס מים?

לא,לא,אני בסדר,סתם חלום מזעזע.

כן,אני רואה.אתה מזיע כולך.

אממ,כן,אני מצטער שצעקתי.

ג'ק צחק וחזר לישון.

אני כבר לא יכולתי,כל פעם שעצמתי את עייני ראיתי את הגופה של ג'יימס או את הדבר ההוא פוצע את קיילה.

הלכתי לסלון,הדלקתי טלוויזיה ופשוט נישארתי ער.

ג'ק קם מתנדנד והלך לכיווני,

אתה עושה רעש אחי...זה לא ילך ככה.

אה,אני מצטער.

אני חושב שהייתי סבלני איתך מספיק,לא?

למה אתה מתכוון?

אתה פשוט מגיע לכאן והורס לי הכל,אני שונא אותך,תחזור כבר.

לחזור לאן?! תחזור הוא צריך אותך יותר ממני,אתה מעיק עליי.

ג'ק,מה? אתה לא מדבר ברור.

ג'ק הרים את קולו

ואולי זה יותר ברור?!

ג'ק לקח סכין שהייתה מונחת על השולחן לידו וחתך את ידו באכזריות לאורכה.

קח כבר את מה שאתה רוצה! הוא צעק לעברי.

התעוררתי בבהלה,ישבתי בסלון,

מול הטלוויזיה.

ג'ק בחדר שלו.

הסכין מונחת עדיין על השולחן.

זהו,אסור לי להירדם,

הלכתי למקרר והוצאתי משם פחית קולה,

קפאין אמור לעורר אותי.

עד הבוקר שתיתי 3 פחיות קולה ו5 כוסות קפה.

ג'ק התעורר בדיוק כשעמדתי לצאת.

מה התעוררת כ"כ מוקדם?

לא ממש ישנתי.

וואו,כן,רואים עליך,לך לישון,

אני חייב ללכת לבית מרקחת,עזוב אני כבר אשן בערב.

יצאתי מהבית ומיהרתי לבית מרקחת.

העיינים שלי צרבו והיו אדומות,לא הייתי מגולח וחולצתי הייתה מוכתמת בכתמי שמן של חטיפים שזללתי בלילה.

שלום,במה אוכל לעזור?

אני צריך כדורי עירנות,משהו שישאיר אותי ער.

אין דבר כזה.

אני יודע שיש.

פעם היו כדורי קפאין וזה כבר לא הכי מאושר ע"י משרד הבריאות אז אנחנו לא מוכרים אותם יותר.

אז מה אני אמור לעשות?! שאלתי בעצבנות.

לא יודעת ספורט מעורר,תנסה את זה,ותשתה הרבה קפה.היא אמרה בחיוך מלוקק וניכנסה לחדר הקטן של הרוקחים.

דפקתי בעצבנות על שולחן הקבלה והלכתי משם.

ידעתי מה הפיתרון הבא,כי לחזור לישון בזמן הקרוב,אין סיכוי.

נסעתי לדרום העיר.

ישבתי שם בצידי הדרך,הייתי נראה בדיוק כמו אחד מהם.

זו לא אמורה להיות בעיה.

עברו שלוש שעות עד שגבר אחד ניגש אליי

זו הפינה שלי,אז כדאי שתעוף.

אני מחפש לקנות משהו דווקא.

מה אתה רוצה? שאל ולפתע הטון שלו נהיה הרבה יותר נעים.

אני צריך משהו מעורר.

מעורר? הוא החל לפשפש בכיס מכנסיו והוציא שקית קטנה עם אבקה.

זה מעורר.אבל זה יקר.

כמה?

250 גרם.

250?! אתה מנסה לעבוד עליי?

אני אעשה לך הנחה אם תקנה הרבה.

כמה הנחה?

כמה אתה צריך?

כמה יש לך?

חמש מאות.

תן לי חמש עשרה בנתיים.

חמש עשרה? בכייף,אמר ועיניו ניפקחו לרווחה באושר.

הוא הוציא עוד שקית שהייתה מוכנה מראש פתח את השקית הגדולה יותר ושפך עוד קצת פנימה, הוא החזיק אותם בידו חזק.

תביא לי את הכסף קודם כל.

הוצאתי את הסכום שביקש ונתתי לו,

הוא מיהר להעביר לי את שקית,והלכתי משם.