אני מתחילה לכתוב בלי מצב רוח מסויים
אני עושה לעצמי דרך הכתיבה סוג של אנליזה
הכי קל לי פשוט לכתוב אסוציאטיבית
כי ככה אני מבינה מה באמת מעסיק אותי
מה באמת מציק לי
לפעמים אני חושבת שאני עדיין שקרנית
עדיין שחקנית
אני לא יודעת אם ההתנהגות שלי היא אמיתית
או שהיא הצגה
אני כנראה עדיין לא מכירה את עצמי כל כך טוב
ככה זה כשהאישיות היא לא דבר מובן מאליו
אלא דבר שבניתי יש מאין
הזיכרון ממשיך לחזור אליי
בחלקים
אני נזכרת בימי ילדות רחוקים
ממש
בגילאים של יסודי
7-8-9-10
אני רואה ילדים כאלה
והם כל כך טבעיים
העולם מונח לרגליהם
הם עדיין כל כך בטוחים בעצמם
אני הייתי אחרת
כבר ביסודי
כמו יצאתי מנקודת הנחה שמראש אני פחות טובה
כנראה שזה באמת משהו שהיה טבוע בי
לא ידעתי אז שזה המצב
לא הייתי אז מספיק בוגרת בשביל להבין את זה
אבל התחושה הייתה קיימת
הייתי "ביישנית"
עכשיו אני מתחילה להזכר
איך הרגשתי שאני כאילו עובדת על מישהו
הרגשתי שהמצב הנורמלי הוא שלא יאהבו אותי
ודווקא אהבו אותי מאוד
חשבתי שמי שאוהב אותי הוא מטומטם
שהצלחתי לעבוד עליו
הרגשתי שאני לא שווה את האדמה שאני דורכת עליה
כבר אז
זה כל כך עצוב
אני בטוחה היום שזו טעות
אין בי שום דבר שעושה אותי מוזרה
או פחות טובה
ואני גם לא חושבת שכלפי חוץ זה נראה ככה
אני לא חושבת שמי שרואה אותי חושב ככה
אני לא חושבת שרואים אותי כמו שאני רואה
או ראיתי
את עצמי
אני חושבת שממבט מבחוץ אני נראית רגילה
משמע אני באמת רגילה
ורק מבפנים קיימת התחושה שאני לא שווה כלום
כנראה שזה באמת חילחל בי מגילאים מאוד קטנים
מאז שהייתי תינוקת או פעוטה
כי אחרת אין לי הסבר למה ילדה בגיל כזה מרגישה ככה
היום אני מתאמצת פחות
להסתיר את מי שאני
להיות יותר טובה
להיות מישהי אחרת
כי אני יודעת שזה היה בדמיון שלי
אני לא איזה חייזר
אני חושבת שבפנים אני אפילו בחורה מדהימה
אבל התחושות עדיין ישנן
אני שמחה שלמדתי
שאין בחוץ ובפנים
אני חלק מהעולם
זה סותר את מה שחשבתי והרגשתי תמיד
כאילו מה שמתנהל סביבי זה עולם אמיתי
ואנשים אמיתיים
ואני הייתי אחרת
לא ראיתי עצמי כאחת מהם
אני אוהבת לראות את עצמי בתמונות
לא תמונות כמו פעם
שפחדתי אפילו לחייך
שפחדתי להסתכל אחר כך בתמונה
אלא תמונות של רגעים אמיתיים
בהן אני פתאום רואה את עצמי כמו שאחרים רואים אותי
פשוט בחורה
רגילה
אני מסתכלת וקשה לי לתפוס
שזאת אני בתמונה
הייתי עכשיו יומיים
בסביבה שבה הייתי פעם חודשים
זה היה מוזר
לעמוד שם על המרפסת
להסתכל על הרחוב
לא הייתי שם אולי שנתיים
הרחוב לא השתנה
הנוף לא זז
הכל נראה אותו דבר
אבל אני אחרת
היינו בים
היה לי כל כך קל להכנס להצגות
או לשתיקות
אבל לא עשיתי את זה
הייתי אני
לא היה אכפת לי מה רואים בי
פשוט הייתי עצמי
ונהנתי כל כך
כשמוותרים על ההצגות
מתפנים פשוט להנות
נשמתי את האוויר של הים
נהנתי מהאנשים שסביבי
אז מה אם זו היכרות רק ליום אחד
פעם כשידעתי שאני מכירה מישהו לתקופה קצובה
לא טרחתי בכלל ליצור קשר
והנה התנהגתי כאילו אלה חברים שלי שנים
חייתי את הרגע
כל כך הרבה זמן אני אומרת לעצמי לעשות את זה
והנה אני עושה את זה
וזה מרגיש כל כך טוב
אני עדיין במצב שאני יכולה לחקות אחרים
להתאים את עצמי אליהם
או לשתוק ולרצות להעלם
או לעשות הצגות
אבל אני מפחדת מזה
משהו מציק לי בפנים
זה אותו המקום של חוסר ביטחון
הרגשה של שקרנות
למה
למה
למה
למה
למה
למה
למה זה כל כך קשה להשתחרר מזה
איפה זה טבוע בי
למה זה כל כך מושרש בי
למה זה כל כך עמוק
איך אני מוחקת את זה אחת ולתמיד
איך אני מגיעה סוף סוף להיות אני וזהו
לשכוח מה זה הצגות
להפסיק לראות את עצמי כל הזמן מבחוץ
להפסיק להיות כל כך מודעת לעצמי
אני זאת אני
אני לא צריכה להיות מושלמת
אני לא רוצה להיות מושלמת
אני לא יכולה להיות מושלמת
אני רואה איך כל האנשים שאני אוהבת
אני אוהבת אותם בגלל שהם לא מושלמים
אני אוהבת שירים שיש בהם משהו מציק
אני אוהבת יופי שהוא לא מושלם
אין שום דבר מעניין בשלמות
הוא רצה שאני אראה מושלמת
הוא רצה שניראה זוג מושלם
כמו שהיה לו איתה
ואני ידעתי שזה לא אמיתי
ידעתי שמה שחשוב זה מה שבפנים
מה שבבית
ולא לעשות הצגה של שלמות לעולם
למה אני לא נאמנה לתחושות שלי
כמה נפגעתי
בגלל שלא הייתי חכמה מספיק
לסמוך על מה שאני יודעת
אני רוצה מקום טוב באמצע
להיות נאמנה לעצמי בלי להיות אטומה
הכתיבה הזאת לא מתקדמת לשומקום
היא סתם מתארכת ואני לא מרגישה יותר טוב
אולי אפילו הכתיבה הזאת שקרנית?
משהו לא בסדר איתי
לבד לא עושה לי טוב
כל השנים האלה שהייתי לבד
רק גרמו לי לשכוח מי אני
אני לא חייבת לשים את עצמי באיזו מגירה
אני לא חייבת לבחור להיות משהו מסויים
אני פשוט אני
אני רוצה לכתוב מה אני
ואני לא מצליחה
אני יודעת שאני יודעת
אוף.
אני מרגישה יותר גרוע
אני צכה להתחיל מחדש
כנראה שלא נכנסתי לזה מהמקום הנכון
אבלבכל זאת אני אשמור את הקטע הזה
אז מה אם אין בו תובנות גדולות
טוב די
אחר כך אני אכתוב שוב
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
