אני חושבת לוותר.
אני מנסה למנוע ממנו לעשות את הטעות הזאת, למנוע את היום שעתיד להגיע, בו הוא ירצה לחזור ויהיה מאוחר מידי.
כמה אפשר לחכות למישהו שמוכן לוותר עלייך?
בינתיים אני ממשיכה לבד. אין לי כוח בכלל לקשר.
אבל מעכשיו אני פותחת את ליבי בפני המין הגברי, מחדש.
חוזרת להתייחס לחצי מאוכלוסיית העולם, שבתקופה האחרונה התעלמתי מקיומה.
מעכשיו אני אהיה שמחה, איתו או בלעדיו.
(אוהבת את המשפט הזה שאומר..(אני לא מדייקת כי אני לא זוכרת..) שאתה יכול להביא את החמור לשוקת אבל אתה לא יכול לשתות במקומו. משהו כזה.)
לילה טוב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
