המרדף אחר האושר

אני רוצה להעלות על הכתב את ההחלטה שלי, ככה זה גם יפסיק להטריד אותי וגם ייחרט טוב טוב. (הרי שכותבים משהו זוכרים אותו פתאום - לפחות אני)

אני לא רוצה אהבה.

גם אם תיפול לי מהשמיים אהבה אני לא רוצה אותה.

לא עכשיו.

לא רוצה הידלקויות קטנות, או התאהבויות גדולות. לא רוצה פלירטוטים, לא רוצה רמיזות, לא רוצה הצהרות אהבה. לא רוצה קשר זוגי.

טוב לי ככה.

אני כבר מבינה שלכל דבר טוב יש סוף.

ואני לא רוצה סופים כואבים עכשיו.

לא מתאים לי.

נפגעתי מספיק ואני לא מתכננת להפגע יותר.

אני לא נותנת למבט שלי להתקל במבטים של אחרים, לא נותנת לעצמי לחשוב מחשבות על בחורים חמודים, אם מתחילים איתי אני חותכת ישר,  וגם את הבחור החדש אני לא מתכוונת לאפשר לעצמי לבלבל עם אהבה.

פשוט לא מתאים לי בשנים הקרובות את כל הכאב שאהבה מביאה איתה.

בעולם אידיאלי הייתי רוצה מעכשיו להתחיל את הקשר שיוביל עוד 4 - 5 שנים לנישואין שלי. אבל איזה שטויות זה. שום דבר לא יחזיק אצלי כל כך הרבה זמן עכשיו.

עם כמה שחסר לי, אהבה, פחות לאהוב ויותר ההרגשה של להיות נאהבת - אני מודה בזה.

ועם כמה שחסר לי ביטחון, לדעת שאני לא לבד בעולם.

ועם כמה שחסר לי, להעניק למישהו , לטפל בו, וכל מה שעשיתי עם החברים שלי לשעבר.

בשורה התחתונה המחיר הוא כבד מידי.

אני לא מתכוונת לתת את כל כולי לבנאדם אחד.

פעם אחרונה שעשיתי את זה דרכו עליי.

עוד יש לי כברת דרך ארוכה לעבור עד שאוכל להרשות לעצמי להתאהב.

עד אז - אין כניסה. אין לי מקום לאהבה בחיים שלי!

פשוט לכי מפה, אני לא אחשוב עלייך, ואנסה לא להתגעגע לתחושה הטובה כל כך של זוגיות ואהבה.

אני יודעת שלא מספיק להחליט, אני צכה להמשיך למלא את החיים שלי בכל מיני דברים שאולי ימלאו את החוסר הענק הזה. ככה מין סוג של איזון. אז אין אהבה, אבל יש משפחה, חברות, בילויים, הנאות קטנות, עבודה - ואולי זה מספיק בינתיים.

עכשיו גם המגע שכל כך חסר לגוף כנראה שיוענק לו, וזה בטוח יועיל לפחות בקצת.

"היום כדאי לכם לחדד את המחשבה, להרגע ולהבהיר את החשיבה. היום תאלצו להחליט ולחתוך דברים תוך הבנה וחריפות המחשבה, נראה כי לא תוכלו למשוך יותר ותאלצו להחליט היום."

לחץץ..

שיהיה סוף שבוע שקט ונעים.