אני מבקשת סליחה על זה שנתתי לבנאדם אחד לערער אותך, להוציא עלייך את העלבונות שלו ולגרום לך להרגיש שאת לא טובה מספיק. אני מצטערת ששכחתי מי את ומה את שווה, שהרגשתי שלא מגיע לך להיות מאושרת, שהרגשתי שאת אשמה. אני מצטערת שהתביישתי בך כל כך, שהאמנתי בכל מאודי בשקר הזה - שאת לא טובה, שאת לא בוגרת, שאת לא חכמה, שאת לא מושכת, שאת לא יודעת להתנהג, שאת חרא, שאין לך רגשות. אני מצטערת שגרמתי לך לפחד מהחיים האלה. אני מצטערת שהשפלתי אותך כל יום במשך 5 החודשים האחרונים. אני מצטערת שנתתי לך לשקוע בדיכאון הזה, אני מצטערת מאוד שחשבתי לא פעם שהחיים לא שווים שתחיי אותם. אני מצטערת שמנעתי ממך להרגיש טוב, להרגיש שמחה, אהבה, חום. אני מצטערת על כל הפעמים שנהיית חולה מרוב בכי וייאוש. אני מצטערת שלא נתתי לך תקווה לחיים טובים. אני מצטערת שאפילו ברגעים שהרגשתי כל כך גאה בך, לא נתתי לזה להחזיק יותר משניה והייתי חייבת לקלקל את זה. אני מצטערת שנתתי לקולות הרעים האלה לשבת לך באחורי המוח ולהדהד כל הזמן. אני מצטערת שזלזלתי בך. אני מצטערת שחשבתי ברצינות שאת צריכה להשתפר, עוד, ועוד , ועוד. ושבחיים זה לא יספיק. אני מצטערת שהרשיתי לך לחשוב שאי אפשר לאהוב אותך. אני מצטערת ששכחתי לאהוב אותך. אני מצטערת שהשארתי אותך לבד מול כל העולם, שלא טיפלתי בך. שלא עשיתי כל מה שאפשר כדי שתיהי מאושרת, כדי שיהיה לך טוב. אני מצטערת על השנאה שפיתחתי אלייך. אני מצטערת שעשיתי דברים שידעתי שיפגעו בך, בכוונה בשביל שתסבלי. אני מצטערת שלא שמתי אותך במקום הראשון. אני מצטערת שלא ראיתי אותך כל הזמן הזה. אני מצטערת שלא הקשבתי לך. אני מצטערת שלא נתתי לך להיות עצמך, להיות אמיצה, לקבוע יעדים ולכבוש אותם. אני מצטערת שתמיד הייתי הראשונה לשפוט אותך ולהעביר עלייך ביקורת, אף פעם לא בונה אלא רק הורסת. אני מצטערת שגרמתי לך להרגיש אפס, שנתתי לך ליפול ככה, שלא הרמתי אותך בזמן. אני מצטערת שלא שמרתי - הגנתי - גוננתי עלייך.
אני מצטערת שבגדתי בך.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
