lost, in a world of hate.

במקום לישון עכשיו, כי מחר יש לי מגן חוזר בתנ"ך, החלטתי לפרוק קצת מעצמי,אולי זה יעזור לי להירדם.

כמה שפחדתי מל"ג בעומר אחרי שנים קודמות ובסוף האמתי נהנתי. קצת שתיתי היינו עם כמה ילדים מהשיכבה,הם עשו על האש, ואני עם כל מיני ילדים עוד התחלנו לרקוד ולהשתגע עם המוזיקה שמישו שם שם.. בנוסף כמו מטומטמת החלטתיי אחרי שנתים שלא לבשתי עקבים שאני יוצאת עם..חוץ מהעובדה שבקושי יכלתי ללכת כל הערב ולמחרת היה לי כאבי רגלים ועכשיו יש לי גם פצעים..מסקנה..אני לא מבינה איך בנות מצליחות ללכת על זה ואני אישית חוזרת לנעלי ספורט וכפכפים.

בשישי כבר חשבתי שאני נשארת בבית ומחר קמה מוקדם ללמוד לתנך..ווקנין מתקשרת אלי ושואלת אם באלי לעשות רשימות למטריקס(מסיבה בליין של סילבר רק בסטודיו\מוסד) ואז נקבל כרטיסים חינם.אז ברור שאמרתי כן לילה עם וקנין33>. אז זה היה סבבה קצת מצחיק וגם בשלב מסוים נמאס..אבל בעוד שכולם בחוץ עומדים אנחנו היינו בתוכו כבר, ואפילו כמעט חטפנו בטעות מכות דרך אנשים מההפקה שהלכו שם מכות..אחרי שעה ומשו ניכנסו לרקוד.. אחרי זה ווקנין היתה עם חברים שלה מישם ואני עם ילד אחד=]... אבל כמובן של"ג בעומר לא יכול להסתים טוב אז כמובן שלפני שבאנו ללכת גנבו לי את הפלא.. שזה בידיוק כמו בשנה שעברה..התקשרתי לאורנג ביטלתי את השיחות ולפחות ניחמו אותי שמחר יביאו לי פלא חדש כי יש לי ביטוח אבל כל הזיכרון הלך=[.

דרך אגב..לפני שנה בידיוק עשיתי לעצמי את הסמיילי..

אני אסיים במשפט של צרלי צפלין:"לפעמים, אנחנו חושבים יותר מדי ומרגישים מעט מדי." (חומר למחשבה)

חלומות נעימים3>