לנצח את הפרעת האכילה
בלוג זה בא לעולם במטרה להגיב למסרים פרו אנורקטיים ברשת, לחשוף את האשליות והמניפולציות של הפרעת אכילה ולהוות כתובת ראשונית למי שמעוניינ/ת לקבל סיוע בהתמודדות עם הבעיה. [לירן רוגב - פסיכולוג, מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה במסגרת עמותת "שחף".]
|
| 8/2008
ט' באב
בכל צום ותענית, עולה שאלה דומה: האם מי שסובל/ת מהפרעת אכילה צריך לצום בימים האלו? מצד אחד, במיוחד עבור מטופלים ומטופלות עם זיקה לדת, התעניות האלו נושאות משמעות אמיתית, שלא לדבר על כך שלהיות חלק אינטגרלי מהסביבה המשפחתית והתרבותית זה לחלוק את המנהגים של אותה סביבה. כאשר המשפחה צמה, יש מי שחש/ה שאכילה ושתיה מחדדת את הפער ואת השונות שהפרעת האכילה יוצרת ממילא.
מאידך...כל הטיעונים האלו, המאד מוצלחים כשלעצמם (אם יורשה לי...), לפעמים אינם אלא בלוף של הפרעת האכילה, שמוכנה לעשות שימוש ציני בכל הערכים החשובים האלו רק כדי לדחוף לעוד צמצום תזונתי, תחת הלגיטימציה של המנהג הדתי/תרבותי.
אז כששואלים אותי (ואם שואלים אותי זה כבר טוב) אם "מותר" למישהי עם הפרעת אכילה לצום בימים האלו, יום כיפור, תשעה באב וכו', אני נותן את התשובה הבאה: קודם כל, מי שסובלת מהפרעת אכילה לא יכולה להרשות לעצמה לקבל החלטות כאלו בלי להתייעץ בדיאטנית. מעבר לכך, השאלה צריכה להיות זו: האם הפרעת האכילה באמת מאפשרת לעשות את התהליך השלם, הכולל לא רק את הצום אלא גם את להתחבר באופן אותנטי למכלול הערכים הקשורים בו? (כמו, למשל, במקרה של מגילת איכה, את הציפיה לגאולה?)
או שהיא מנצלת באופן ציני משהו שבנסיבות אחרות היה חשוב ובעל משמעות?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: