לנצח את הפרעת האכילה
בלוג זה בא לעולם במטרה להגיב למסרים פרו אנורקטיים ברשת, לחשוף את האשליות והמניפולציות של הפרעת אכילה ולהוות כתובת ראשונית למי שמעוניינ/ת לקבל סיוע בהתמודדות עם הבעיה. [לירן רוגב - פסיכולוג, מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה במסגרת עמותת "שחף".]
|
| 7/2008
אנורקסיה או בולימיה?
רוב האנשים שלא "זכו" להיכרות קרובה עם הפרעת אכילה, מחזיקים בראש דימוי מאד שונה לגבי סימפטומים אנורקטיים ובולמיים. אנורקסיות זה אלו שמרעיבות את עצמן ובולימיות הן אלו שמקיאות, לא?
האם באמת ניתן לעשות הפרדה כל כך פשוטה ומוחלטת בין הפרעות האכילה? לא תמיד. במקרים לא מעטים הפרעת אכילה מאופיינת בשילוב של סימפטומים אנורקטיים ובולימיים, כמו, לדוגמה, צמצום במהלך חלק מהזמן ובולמוסים והקאות בחלק אחר ממנו, או כל שילוב קטלני אחר של מאפיינים כאלו ואחרים.
העניין הוא שלא רק אנשים שלא מכירים את הפרעת האכילה עשים את ההפרדה הנוקשה והמלאכותית בין אנורקסיה לבולמיה - גם מי שסובל ממנה נופל/ת לפעמים בפח. למה הכוונה? למשל, כאשר מישהי מצמצמת את האכילה שלה במשך חלק מהזמן ועושה בולמוסים והקאות בחלק אחר, הפרעת האכילה תפתה אותה לראות רק את הבולמוסים וההקאות כבעיה, בלי קשר לצמצום התזונתי. כך, בניסיון להתמודד עם הפרעת האכילה, היא עשויה להתאמץ להפסיק את הבולמוסים וההקאות, אבל לא להמשיך את דפוסי הצמצום התזונתי, ובכך בעצם ליפול בפח של ההפרעה.
כי האמת היא, שלא ניתן להפריד בין השתיים - אלו שני צדדים של אותו מטבע: גוף אשר אינו מקבל את צריכת המזון לה הוא זקוק "מגיב" בהתקפים של זלילה, וכך משתמר המעגל המרושע. כדי להתמודד עם הפרעת האכילה, חשוב לראות אותה כפי שהיא, את התמונה המלאה, ולא רק חלק מהמאפיינים שלה. אם מתייחסים רק להיבט אחד או למאפיין מסוים כבעייתי, זה מאפשר להפרעת האכילה להמשיך ולקיים את שלטון הטרור שלה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: