לנצח את הפרעת האכילה

התגלגלה לידי כתבה מאחד מהמוספים הכלכליים, שערכה השוואה בין מידות בגדים מסוימות בכמה רשתות בגדים. היות ואני יודע עד כמה מידת הג'ינס יכולה להיות עוד מספר שמנוצל על ידי הפרעת האכילה, הכתבה הזו שעשעה אותי מאד, משום שמה שעולה ממנה הוא למעשה מסר מאד אנטי אנורקטי: שגם המספר, אותו מלך שהפרעת האכילה המליכה בשם ה"מוחלטות" שלו (כי לכאורה, איך אפשר להתווכח עם מספרים?) אינו כה מוחלט...

מתברר שכשמבקשים מידה X בחנות, ב"פוקס" מקבלים גודל אחד, בקסטרו גודל אחר, בזארה גודל אחר וכך הלאה, לפעמים בפער של עשרות אחוזים. חרגתי ממנהגי לגבי הימנעות ממספרים בבלוג (לא נורא, חריגה ממנהגים זה אנטי אנורקטי...) וניסיתי לסרוק את הטבלה, אני מקווה שאפשר יהיה לקרוא לפחות חלק ממנה:

אז מה עדיף, 40 של רנואר או 38 של פוקס? או שאולי בכלל יש דרך אחרת לבחור מכנסיים?