כנראה שלא שמעתי טוב.

כי במקום שביתה דפקו לנו פאקינג 8 שעות!!!

אני פשוט לא האמנתי.

ואני כבר חשבתי שיהיה לי מן יום חופש כזה, אני אשן עד מאוחר.

יא רייט...

הכל התחיל מזה שלא היה לי שמפו בבוקר באמבטיה. -_-"

מצאתי את עצמי מפזז ערום, כשרק מגבת עלי, ברחבי הבית בחיפוש אחר שמפו.

אחרי זה בבצפר, מה אני מגלה? ששכחתי אוכל.

הרגשתי שאני מתייבש. בלי אוכל, בלי שתייה.

ועוד שעתיים לשון עומדות בפני, והיסטוריה! ווא עלי.

אחרי מאמצים רבים להשאר בחיים, ולשרוד בג'ונגל שנקרא בצפר, הגעתי הביתה.

בבית לא הספקתי לאכול, כי הייתי חייב לעוף...

חזרתי הביתה, ש.ב, עניינים, אוכל[!!!!].

ועכשיו אני פה, מתמצת את היום הנורא הזה.

מחר זה יום יותר גרוע. XD

נו שיהיה.. שורדים... \:

אגב, החלפתי שיר. הפעם זה no.5 של Hollywood Undead.

הלכתי על סגנון שונה, נראה כמה זמן זה יחזיק מעמד.

עריכה:

חע! ידעתי שהשיר הזה לא יחזיק מעמד הרבה זמן, אפילו לי התחיל להתעצבן ממנו.

חוץ מזה שהוא כזה שמח וקופצני, ולא מתאים לתדמית הכ"כ ~אפלה~ שיש לבלוג הזה.

בכל אופן, החלפתי לnumb של לינקין בגרסאת פסנתר אינסטרומנטלית. תקשיבו!! (: