תסתכלו על הגיל שלי. אני לא מרוצה ממנו בכלל, אבל זה הגיל שלי.
מה גורם לכם לחשוב שבגיל הזה תחליטו לי...
1. אעשה בחיים.
2. עם מי אסתובב.
3. איך אראה.
4. מה הוא התחביב הנכון בשבילי.
והרשימה נמשכת.
אני מצטער שלא יצאתי הבן המושלם שלכם; אני מצטער שאני לא אוהב לפצח איתך גרעינים, אבא, בזמן שאנחנו צופים במשחק כדורגל (איכס).
אני מצטער שאני לא אוהב משהו 'נורמלי של בנים', כמו ספורט, מכוניות, מסיבות, מועדונים.
אני מצטער שאני מסתובב עם אנשים שלדעתכם, במילים האלה, הם מכוערים (מה? יש כאלה בכל מקום, לא?), חנונים (לכו לעזאזל, אתם לא מכירים את הבן שלכם), מסיתים לרעה (אני בוחר בדיוק מה לעשות כאן, והולי פאק, אפשר לחשוב כאילו הם גורמים לי לעשות סמים או לעשן סיגריות, ועכשיו שחושבים על זה -).
אני מצטער שאני לא אוהב לעשן סיגריות, לעשות סמים, ושאר ירקות שאהובים בעיקר על ידי אנשים 'קולים'. אני מצטער שאני לא 'קול', אמא. או כמו שאת אומרת: "הלוואי ותפסיק להיות כזה ילד טוב ותהיה קצת יותר ערסי, חן."
אני מצטער שאני בוחר להיות כזה מכוער ולא להסתפר קצוץ אלא לשמור על השיער שלי איך שאני אוהב אותו, הרי, איך אני מעז לחשוב על לעשות דבר כזה בגיל 16+3.5. אהמ.
אני מצטער שאני כל הזמן מתעסק במשהו שלדעתכם הוא ילדותי ברמות, לא מועיל וכו'. הדבר הזה עושה לי טוב ועד כמה שאני מוכן לבוא לקראתכם, אני לא אגרום לעצמי להרגיש רע רק כדי שתוכלו להתגאות בי בפומבי מול חברים.
אני מצטער שאני לא משרת בצבא אמא. ניסיתי... באמת שניסיתי. אני עוד יותר מצטער, אמא, שאכפת לך יותר מהתדמית החברתית שלך (אוי ואבוי, הבן שלך לא עושה צבא?!) מאשר הבריאות שלי, כי, אמא, את יודעת טוב מאוד מה עברתי בצבא. איזה משתמט עלוב.
אני כבר מקרה אבוד. אבל יש את אחותי, אולי תנסו להגשים את ה...אידיאל שלכם אצלה. אני כבר באמת שלא יכול. הבנתי אתכם כשהייתי עוד ילד בבית הספר, אבל הזמן הזה כבר עבר (לצערי הרב, מאוד מתגעגע למסגרת הזאת), ואתם חייבים להבין שאני אינדיוידואל ולא רובוט. אני *אני*, ולא *אתם*. תעשו מה שאתם רוצים בחיים שלכם ואני אעשה את מה ש*אני* רוצה. Live and let live... בהצלחה איתה. היא בדיוק מתחילה את גיל ההתבגרות, אז יהיה לכם קצת קשה, אבל מי כמוני יודע שקטן עליכם העניין הזה... אתם טובים כשזה מגיע לשליטה. כמו שאתה אוהב להגיד, אבא, "אני אסגור לך את כל הברזים עד שתיחנק," אה? Go for it.
הייתי חייב להוציא את זה החוצה.
ואת.. את מחזיקה אותי על הרגליים. בשלב הזה אני אגיד... תודה. 3> אין לך מושג כמה את חשובה לי..
הרבה זמן לא עדכנתי כאן, הא?... אני מצטער. לא היה לי חשק במיוחד. תודה לכל מי שעדיין קורא כאן. ^-^
חן.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Hikaru