כמו ששכחתי את עצמי מלפני שפגשתי אותך
אם אשכח את זכרונות הזמן שבו היית לצידי
עד כמה זה יהיה טוב?
בתוך אבק כוכבים כה רב
אנו מחפשים את האור שנמצא איפשהו
ומגן עלינו ברכות עכשיו.
אנו תמיד מאבדים את השמחה ואז היא מתחילה מחדש
היגון הקטן לו אנו קוראים שמחה
גם עכשיו אנו עדיין יכולים להספיק, אז
יש לי רק משאלה אחת.
אחרי שהזלתי דמעות כמספר הנשימות שלי
מה שחיכה לי בסוף ימשיך לנצח
עולם בלעדיך.
פצעים שלא יחלימו גם לאחר מאה שנים ומילים אותן אנו לא יכולים להגיד
רק את אלה נעשה למדריכי הדרך שלנו
גם עכשיו אנחנו חיים כאן.
אנו תמיד מאבדים את השמחה ואז היא מתחילה מחדש
היגון הקטן לו אנו קוראים שמחה
גם עכשיו אנו עדיין יכולים להספיק, אז
יש לי רק משאלה אחת.
אנו תמיד מאבדים את השמחה ואז היא מתחילה מחדש
הדבר הצנוע לו אנו קוראים שמחה
אנו תמיד מאבדים את השמחה ואז היא מתחילה מחדש
הדבר החשוב לו אנו קוראים שמחה
גם עכשיו אנו עדיין יכולים להספיק, אז
יש לי רק משאלה אחת
אני ארדוף אחריך, לא משנה לאן.
אז 2007 הולכת לה. אחת השנים, אם לא השנה, הכי גרועה בחיים שלי.
הייתי חרא כלפי מספר אנשים לא מבוטל, ומספר אנשים לא מבוטל היה חרא כלפיי. אבל זה משהו שקורה כל שנה, וזהו הטבע האנושי, אז... shou ga nai na.
הנושא המרכזי של השנה הזאת מבחינתי, הוא בהחלט 'צבא'. הדבר ששיבש לי את החיים לגמרי וגרם להתפרקויות של יותר מדי קשרים שלי. ישירות או בעקיפין, איכשהו לצבא תמיד היה חלק בזה. אני אנצל את הבמה הזאת (לא שהרבה קוראים פה, אבל מילא) כדי להתנצל בפני אותם אנשים שלמרות שלא עשו לי דבר, הייתי זבל כלפיהם. סליחה... הלוואי והייתי יכול להגיד 'זאת לא אשמתי', אבל כן, יש לי חלק גדול בזה. הצבא שינה אותי מאוד. לא שינה את חן הבן אדם, אלא שינה את ההתנהגות שלו. דיכא אותו. ולרובכם אין בכלל מושג כמה. ב-2007 הזלתי לפחות 2007 דמעות..
בעבור כל כמה קשרים שנהרסו נרקם או שוחזר קשר אחד שהיה רופף עוד לפני כן, וכרגע הם האנשים הכי חשובים לי בחיים. אתם יודעים מי אתם. תודה לכם שסבלתם, ואתם עדיין סובלים אותי בתקופה הכי קשה בחיים שלי. אילולא הייתי בקשר אתכם המצב שלי לא היה כמו עכשיו, בזה אני בטוח.
התחלתי לראות הרבה יותר אנימה. שכמובן זה לא רע בכלל. הדבר הזה החזיק אותי ברגעים הכי קשים שלי בצבא, ולפעמים גם בבית. תודה לאייפוד שלי שהביא אותי עד הלום.
והיום.. ה-31.12.. אם מה שקרה היום זה באמת מה שקרה היום ואני לא חולם, זה תאריך פשוט אפי לסיום תקופה, חתיכת פינאלה. התאריך הזה ללא ספק ייחרט לי עמוק עמוק בלב. אין טעם לבקש סליחה, אני מניח...
ובאשר ל-2008?

。あたしは明日へ向かいます
"אני אסתכל אל המחר."
אני לא אבכה על 2007. בכיתי מספיק. דברים מתחילים להסתדר וזה עושה לי די טוב (חוץ מכמה דברים שקרו כמובן). אני אסתכל אל המחר. כמו ששמתם לב יש עיצוב חדש לבלוג, זאת תקופה חדשה ואני רוצה להתחיל אותה נקי.
אז עכשיו מה שאני צריך לעשות זה לאסוף את כל החלקיקים שלי שנשברו ולהרכיב הכל מחדש. וכבר התחלתי לעשות את זה. המון תודה לכל מי שעוזר לי בתהליך הקשה הזה. המון המון תודה גם למי שעזר לי בעבר בתהליך הזה...
שנה טובה ומאושרת לכולכם.
。僕は2008年に向かいます
。明けましておめでとうございます