הרגשתי איך הדמעות מתחילות לחנוק אותי ..
הייתי בשוק ממה שהוא אמר , היו הרבה קטעים כמו הקטע הזה
אבל זה ממש עצבן אותי ..
הסתכלתי עליו , ויצאתי מהדלת.
=פרק 15=
לא האמנתי פשוט לא האמנתי , עליו , על מי שהיה אמור ליהיות החמוד והמתוק, ליאור שלי .
נהפך ליהיות בן אדם אגואיסטי מגעיל עם אגו מנופח.
לאחר שבועיים רק הבנתי את זה שבועיים שאורן לא הפסיק לבוא ולדבר
שבועיים שסוף סוף אורן שם עליי בדרך כלשהיא. אבל אני הייתי בשלי.
הייתי עם ליאור, מסוונוורת מהדיבור המקסים שלו . שבעצם היה רק העמדת פנים.
התאכזבתי ממנו אבל יותר מכך התאכזבתי מעצמי, על שהאמנתי לכל מה שהוא ניסה והצליח למכור לי.
חזרתי הבייתה, עם מונית , שילמתי את השקלים האחרונים שהיו עליי.
עליתי הבייתה עם לא מעט דמעות .
ניסיתי להסתיר , כדי שאמא ואבא לא ישאלו שאלות ויתחילו לחפור.
" היי אמא היי אבא " ניסיתי להגיד בקול רגיל למרות שהייתי חנוקה מדמעות .
" מה קורה מתוקה את רוצה לאכול ?"
" אממ לא תודה אכלתי אצל ליאור" שקר. כל מה שאכלת זה את כל השקרים שלו.
אבל באמת ששבעתי מזה .
עליתי לחדר , נשכבתי על המיטה ופרצתי בבכי על הכרית.
על כמה מה שהיה בשבועיים האלה , על כמה שהייתי טיפשה
על כמה שהתעלמתי מאורן , שידע כל הזמן וניסה להגיד לי !
אבל אני התעלמתי הייתי בטוחה שהוא משקר!
הטלפון שלי צלצל ראיתי על הצגה
- ליאורי שלי מחייג אליך-
ט'חח עכשיו הוא נזכר אמרתי לעצמי בקול ציני .
עניתי , בעודי בולעת את המועקה
ומנסה לדבר רגיל
אני: " מה אתה רוצה?"
ליאור: " מזה הדיבור הזה שיר מה ישלך ?"
אני : " אני אגיד לך מה יש לי , יש לי המון עצבים עליך
אני מאוכזבת כל כך ! ועוד יותר שונאת את עצמי
שהאמנתי לכל השקרים המגעילים שלך !"
ליאור :" מאמי על מה את מדברת?!"
אני : " ליאור , אתה יכול למחוק את הדיבור המזוייף הזה
זה כבר לא עובד עליי , אתה יכול להתחיל לקלל ולהעליב ..
נו... אני מחכה." אמרתי בציניות
ליאור: " טוב שתיהי רגועה דברי איתי!"
ניתקתי , ושוב פרצתי בבכי , כמו ילדה קטנה .
התכסתי בשמיכה, עם ג'ינס וחולצה , הלכתי לישון
לא היה אכפת לי שזה הדבר הכי לא נוח לישון איתו
פשוט רציתי לישון, ולשכוח מהכל.
***בוקר***
קמתי בבוקר,בקושי ..
עם עיניים נפוחות ואדומות בבכי,אך עם החלטה אחת .
אני הולכת ומדברת עם אורן היום.
עם אורן , האדם הכי אמיתי שאני מכירה.
לא חשבתי יותר על המצבי רוח המדכאים שהיו לו
לא חשבתי על זה שהוא זה שנפרד ממני
לא חשבתי על זה שיש סיכוי גדול שאני הולכת להפגע שוב.
הייתי נחושה.
התארגנתי ,והלכתי לתחנה.
עליתי לאוטובוס.
ואז עלתה ילדה מהכיתה שלי. החדשה,הילדה הטובה.
נעמה: " היי .. אפשר לשבת ?"
אני: " כן בטח .. "
נעמה : " אז מה קורה? "
אני: " בסדר גמור מה איתך ?"
נעמה : " אני בסדר, קצת עצבנית אבל בסדר"
אני :" למה עצבנית מה קרה?"
נעמה: " יש איזה אחד , אני לא יודעת אם את מכירה אותו
הוא היה מהביצפר שלי , הוא מי'ב .
והוא ממש מעצבן אותי , כל היום רודף אחרי ואני מכירה אותו
הבן אדם רק מחפש להשכיב.
הוא מתחיל לדבר איתי על כל מיני שטויות על חברה שלו
ולא יודעת הוא התחיל להגיד דברים עליה.. ו.."
אנני :" רגע" קטעתי אותה..
נעמה: " מה ?"
אני :" איך קוראים לו? "
נעמה :" ליאור אני לא חושבת שאת מכירה ... "
היא המשיכה לדבר, אני הייתי בשלי.
ליאור , הזבל הזה מפרסם עלי דברים.
ושוב הדמעות הציפו אותי..
לא יכולתי לחשוב יותר עליו לא יכולתי לשמוע יותר!!
נעמה : " שיר מה קרה מה ישלך למה את בוכה?"
*האוטובוס עצר ליד ביצפר*
אני: " לא סתם .. נתראה בכיתה בסדר?"
ורצתי ליציאה מהאוטובוס
והתחלתי לבכות , התחלתי ללכת לכיוון הדשא.
לא מסתכלת מי עובר מולי, רק חושבת על מה שהיא אמרה
ואז נתקלתי . נתקלתי באורן .
הוא ישר ראה אותי בוכה, כאילו שהיה אפשר לא לראות.
אורן : " שיר מה יש לך ?! "
אני : " כלום אורן באמת שכלום "
איזה מפגרת אני למה אני לא יכולה להגיד לו
מה אמרתי לעצמי היום , שאני צריכה לדבר איתו!
אני פחדנית של ממש !
אורן : " שיר ... מה קרה ? "
אני : " בוא נשב.."
והלכנו וישבנו על הדשא לא היה אכפת לנו שהיה צלצול .
אני : " אני צריכה לדבר איתך .. "
אורן : " דברי שיר מה קרה למה את בוכה ככה ? "
אני : " זה בקשר לליאור. . "
אורן :" ידעתי ידעתי ידעתי! אין אין ......
אני :" אורן . אל תגיד לי עעכשיו אמרתי לך זה באמת לא יעודד אותי .. "
אורן :" נכון צודקת.. נו אז מה מאמי מה קרה מה הוא עשה ?"
הוא הסתכל עליי, בעיניים המדהימות שלו .
ולא יכולתי שלא לפרוץ בבכי שוב.
שיר : " זה ליאור זה בדיוק מה שאמרת שיקרה!
הוא חתיכת זבל , לא אכפת לו ממני הוא סתם עבד עליי!
אני כזאת טיפשה אני מטומטמת!!" אמרתי אליו בקול בוכה
אורן :" מאמי את לא אשמה את לא יכולת לדעת"
אני: " אני כן יכולתי! אתה אמרת לי ! נועה אמרה לי
אבל אני סירבתי להקשיב , אני התעלמתי .
כי אני טיפשה כל כך "
אורן : " את לא טיפשה ! שיר אם יש פה מישו טיפש זה הוא"
אני : " מזה עוזר לי ? מסתבר שהבן אדם מפיץ עליי שמועות
מדבר עליי, פוגע בי.. ואני כמו סתומה בטוחה שהכל בסדר..."
-
המורה : " איפה שיר ואורן מישו יודע למה הם לא הגיעו היום ?"
נועה: " נו איפה היא ? " נועה לחשה לליטל
ליטל : " אין לי ממושג! גם אורן לא פה , מוזר לא ?"
נועה: " סתם צירוף מקרים . ..."
-
אורן : "מאמי .. העיקר שזה מאחורייך , הוא לא שווה אותך"
אני : " איך אני אמורה עכשיו לסבול את כל המבטים
של כל האנשים שהוא בטח סיפר להם שקרים עליי?!"
אורן : " שימי עליהם זין אחד גדול !
מה אכפת לך מה אנשים חושבים, שיחשבו .."
אני : " זה לא הכל .. ."
אורן :" יש עוד ? מה הוא עשה ?! "
לקחתי נשימה ארוכה, ועוד אחת.
בתקווה להוציא את מה ששיננתי לעצמי כל הבוקר."
אני: " זה כבר לא קשור אליו ... "
אורן : " אז אל מי זה קשור ?"
אני : " אליך..."
אורן הסתכל עליי לכמה שניות , כנראה לא הבין ואז שאל:
" אליי?"
אני : " כן ... במשך כל הזמן הזה
אתה אמרת לי שהוא לא בשבילי , ושהוא יפגע בי
אתה צדקת כל הזמן , אבל אני לא הקשבתי לך .
אני העדפתי ללכת עם ליאור, בתקווה שיגרום לי לשכוח..."
אורן : " לשכוח את מה "
אני : " זה לא השאלה הנכונה , אלא לשכוח את מי.
אותך אורן , אני בפעם הראשונה הצלחתי להיפתח אל מישו
אחרי החבר המגעיל שהיה לי.. התאהבתי בך לגמרי
היית מדהים.. וזה נגמר עוד לפני שהספקתי להבין למה.."
אורן : "שיר... "
אני : " לא תן לי לסיים ...
אבל עם כל זה שאתה נפרדת ממני
עם כל זה שיש מצב שאני שוב אקבל סטירה לפרצוף
אני רוצה לדעת אם יש סיכוי ביננו... "
המשך יבוא :))
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ספושית