ישבתי קצת על המחשב ראיתי שאורן מחובר והאווי שלו היה רגיל לגמרי
=-=
לא פה נסעתי
על הפלאפון.
=-=
עשיתי קצת סדר בחדר, הוא היה בבלגן מטורף.
אף פעם אין לי זמן לסדר אותו או שאני מתעצלת או שאני לא בבית.
נכנסתי להתקלח , מקלחת חמה כמו שאני אוהבת שאני שומעת את הגשם מבחוץ
יש חורף חזק השנה לפחות בשבילי , ממש קר לי ותמיד יוצא שאני חולה איכשהו!
למחרת בצהריים הלכתי לעשות קניות בשביל הסמינר
כל מיני חטיפים ושטויות שאני תמיד לוקחת איתי לטיולים.
קניתי את כל מה שאני צריכה ולקראת הקופה ראיתי את אורן.
ראיתי שהוא עושה בדיוק אותו הדבר, קונה כמה דברים לטיול.
אמא שלי נכנסה לתור שלו, יופי אמא למה לא ? אולי גם תדברי איתו וזהו..
" מה שלומך אורן?"
יופי אמא.. יופי באמת.
אורן הסתכל על אמא שלי " היי מה קורה ... "
הוא ראה אותי מאחוריה וחייך אליי.
חייכתי חזרה " מה קורה ? " שאלתי לנימוס.
אורן:" בסדר... מה גם את עושה קניות לסמינר?"
אני:" חחח כן..חובה."
הוא אמר לי שלום והלך עם אמא שלו לכיוון היציאה.
עזרתי לאמא שלי לארוז את כל החטיפים ואת כל מה שקנינו לשקיות.
וגם אנחנו יצאנו מהסופר,
" מה .. את ואורן לא בקשר יותר?"
" לא.. נפרדנו.. " השבתי לה חזרה.
" אה.. הבנתי.. "
בערב לקחתי מזוודה גדולה והתחלתי להשים בה הרבה בגדים.
עד שקיבלתי טלפון מנועה
אני:" היי."
נועה:" האע אני משתגעת פה מרוב בגדים! אני לא יודעת מה לקחת ומה לא לקחת!!"
אני:" חחח תיקחי מה שאת צריכה מפגרת! אנחנו הולכות ליהיות שמה 4 ימים לא ? "
נועה:" כן אוף אני מסתבכת! "
אני:" תכיני לך בגדים לבוקר ערב וצהריים. ככה תכיני 3 סטים! "
נועה:" טוב אני אדבר איתך שאני אסיים להלחם עם הבגדים שלי "
אני:" חח טוב ביי מפגרת!"
נועה:" ביי סתומה"
אחרי שעה בערך סיימתי לארוז הכל, אני לא חושבת שהשתגעתי עם כמות הבגדים
לקחתי כמה בגדים שיספיק לי .
וכמובן כלי רחצה, וחטיפים למרות שלא נראה לי שזה היה נחוץ
כי מגישים לנו שם אוכל אנחנו באיזה בית הארחה שם.
למחרת בבוקר, כל התלמידים שנבחרו מהביצפר שלנו עלו לאוטובוס.
ישבתי ליד נועה ליטל ישבה ליד עידו ואורן ישב ליד מיכל החברה הזאת של נעמה
כמה נחמד לדעת שהיא מהביצפר שלי. י'א 2, אין פלא שלא נתקלתי בה אף פעם, היא תלמידת מב"ר
וזה ממש רחוק מהכיתה שלי .
אחרי נסיעה של שעתיים פלוס מינו ירדנו בבית הארחה , שנקרא " פורסט "
אני נועה וליטל ניסינו שעה שלמה לפרש את השם של הבית האחרה הזה ולא הצלחנו.
התכנסו כולם ברחבה, ולאט לאט עוד אוטובוס ועוד אוטובוסים החלו להיאסף בחנייה.
ואז ראיתי את מתן יוצא מאחד האוטובוס, משקפי שמש של טייסים על עיניו,
ג'ינס משופשף נעלי אולסטאר שחורות וגופיית סבא לבנה.
היו איתו עוד 3 חברים, איך לעזעאל דווקא הם? מכל הילדים בכיתה שלהם נבחרו
אני לא בטוחה שהם בכלל יודעים מזה הנהגה חברתית.
הוא לא ראה אותי, ולאחר כמה דקות גמאני הסטתי את מבטי ממנו.
אחרי חפירה מהמדריכה הראשית, הלכנו לקבל את המפתחות לחדרים.
נתנו מראש רשימה של אנשים שאנחנו רוצים ליהיות איתם בחדר, כמובן בנים בנות.
היינו חדר 312 בחדר היינו אני ליטל נועה נורית נעמה ומיכל. הכניסו את שתיהן בגלל שקיבלנו חדר גדול
אז היו 2 מיטות נוספות.
מהרגע שנכנסו לחדר מיכל לא הפסיקה לבחון אותי לשנייה, כל פעם היא העבירה איזה מבט.
לשיער, לגוף לבגדים לנעליים.
מה לא.
נעמה ניסתה לרמוז לה אבל היא לא הקשיבה הייתה נעולה עליי כאילו הייתי איזו מטרה בשבילה.
כולם התרוצצו בין חדרים, התרגשו לראות מי בחדר הסמוך מי בקומה למטה. וכמובן עד כמה רחוקים החדרים של הבנים.
גמאני נועה וליטל הלכו לעשות את אותה הבדיקה, וגילינו שחדרי הבנים ממש לא רחוקים הם היו קומה מתחתינו שרק מדרגות מפרידו בינינו.
רק חבל שחדרי המורים והמדריכות היו במקביל למדרגות.
" מי פה??? " איזה ילדה זעקה ונכנסה לחדר.
" מי אתן אני לא מכירה אתכן!!"
אנחנו מביצפר אורנים. נועה הגיבה לה במהירות.
נראתה לא משהו, פרחה כזאת.
" אהה טוב בבבביי " היא אמרה בצעקה ויצאה מהחדר והתחילה לצווח במסדרון.
אחרי חצי שעה הודיעו לנו להתאסף בחדר האוכל השעה הייתה כבר 1 ,
מנהלת בית הארחה קודם כל דיברה על המקום לא הפסיקה לחפור כמה שהיה קשה בהתחלה
ועד כמה הוא משגשג עכשיו, אחר כך המדריכות הסבירו על פעילויות היום לא שזה עניין מישו.
אחרי 10 דקות, פתחו את המזנון, שבו הגישו לנו אוכל.
אני נועה וליטל הלכנו לתור, ולידינו היו מתן וחברים שלו,
מתן:" מה קורה בנות??"
נועה:" בסדר ! וואי הולך ליהיות משעמם כאן.. "
מתן:" חחח משעמם ביום מעניין בלילה, אנחנו עושים מסיבה קטנה בחדר אתן מוזמנות."
הוא אמר והתקדם בתור..
חזרנו לשולחן והתיישבנו עם מתן וחברים שלו, נועה לחשה לי " תגידי זה לא זה שרקד איתך במסיבה?"
וישר נזכרתי באותו אחד שרקד איתי ואז מתן העיף אותו ממני .
אני:" כן יש מצב... " אמרתי וחזרתי לאורז היבש שהגישו.
האוכל היה בסדר, לא מגעיל מדי אבל גם לא ממש טעים.
כשחזרנו לחדר אכלתי עוד איזה מנה חמה.
נועה:" נו אז היום יהיה מגניב!"
אני:" תשכחי מזה אני לא הולכת .. "
נועה:" נו שירוש את חייבת! רק בגללו? זה ממש שטויות! "
ליטל:" כן , רציתי שיר את רק תראי לו כמה הוא מצליח לשגע אותך."
הפעילויות התחילו, חילקו אותנו לארבעה קבוצות ולמזלי יצאתי עם נועה
ליטל נדפקה בקבוצה אחרת , גם מתן והחבר שלו זה שהתחיל איתי היה שם.
ההרצאות כמו שחשבתי היו משעממות, ואז הגיע הקטע של הסדנא שדווקא היה ממש סבבה.
כל מיני משחקים שקשורים למנהיגות וזה דווקא עבר קליל.
סיימנו את היום ב6 , חזרנו לחדרים וארוחת הערב הייתה ב8.
נועה:" חח יאו היה מצחיק ביותר ראית איך היא קיבלה את הבלון מים לפנים?"
אני:" כן איזה מפגרת היא!"
ליטל באה 2 דקות אחרינו .. " איזה חרא רק אני נדפקת לבד!"
אני:" כן אבל זה רק לפעילויות יש לנו את ההפסקות ליהיות יחד ואחרי .."
ליטל:" כן אבל עדיין זה מבאס, ויש כמה בנות מפגרות ! "
אני: " כן גם אצלנו זה בסדר.. "
נכנסו להתקלח, עשינו רשימה הייתי שלישית ואחרי הייתה נעמה.
מיכל משום מה לא הייתה בחדר.
נועה יצאה מהמקלחת ואני נכנסתי, עשיתי אותה זריז אני שונאת להתקלח במקומות זרים.
במיוחד שאני יודעת שבטח אלפים התקלחו כאן.
יצאתי עם מגבת עליי, כי לא היה מקום להתלבש במקלחת,
ואורן היה שם. ישב על המיטה עם מיכל והם דיברו הוא הסתכל עלי והפסיק לדבר.
אני:" יכולתן להגיד שיש כאן בנים..."
לקחתי את הבגדים שלי ונכנסתי להתלבש במקלחת הצפופה והחמה.
הרגשה ממש לא נעימה, ממש התעצבנתי, אומנם זה אורן אבל אם זה היה בן אחר
וחוצמזה מה הוא עושה עם המיכל הזאת!?
אחרי שהתלבשתי יצאתי מהמקלחת אורן עדיין היה שם
התחלתי להסתרק ,
-
מיכל :" אז דבר איתי בקשר להיום בערב טוב?"
אורן :" טוב סבבה.. נראה כבר אין לי חשק למסיבה הזאת שהם עושים.."
מיכל:" חח טיפש, זה לא מסיבה סתם יושבים אצלם בחדר. תבוא."
אורן: " טוב נראה.. "
-
ראיתי שאורן יורד מהמיטה " ביי לכן .. " והוא הלך לעבר הדלת ויצא.
בערב הבנות התלבשו בג'ינסים התאפרו וסידרו את השיער, ולא הבנתי למה? כולה הולכים לחדר האוכל.
אבל כדי לא להראות ח'נגה לידן גמאני התלבשתי והסתדרתי.
הלכנו לחדר האוכל כולם כבר היו שם , אוכלים צוחקים ועושים מלחמות אוכל.
הלכנו לקחת אוכל והתיישבנו באיזה שולחן בנות שהיה בו מקום לשלוש.
לא היה לי חשק לאכול, לא הייתי רעבה וגם כאבה לי הבטן אז אכלתי רק סלט כרוב ושתיתי פטל.
חזרנו לחדרים, ליטל אכלה איזה חטיף וישבה על המיטה, נועה סידרה את התיק שלה ונעמה ומיכל דיברנו בניהן.
נעמה: אתן באות לחדר של הבנים אחר כך ?"
נועה:" איזה? של מתן ואלה. ? "
נעמה:" כן.."
נועה:" כן אנחנו באות. מאיפה אתן מכירות אותם?"
נעמה:" סתם הכרנו אותם עכשיו..."
אחרי חצי שעה הלכנו אליהם , עדיין היה אפשר להסתובב בחוץ
נכנסו לחדר שלהם ראיתי את אורן יושב על אחת המיטות ומדברת עם כמה בנות.
מיכל ישר רצה אליו , מתן ניגש אליי ואמר לי שלום , וגם החבר שלו שלא הכרתי את שמו.
אני:" אני לא יודעת מה השם שלך!"
.... : "דור.. " הוא חייך אליי.. " אהה איתך רקדתי במסיבה ההיא לא?"
אני:" חח כן אני שיר!"
דור:" נעים מאבד להכיר!"
הוא חייך אליי. הם הוציאו מהמזוודות שלהם 3 בקבוקי ודקה,
וכולם שתו, נועה נתנה לי כוס אחת ידעתי שזה ישפיע עליי בטירוף אבל שתיתי .
וכבר הרגשתי את ההשפעה של זה, את החריפות ואת הסחרור הזה.
הייתי בראש טוב כזה, לא שתיתי יותר כי ידעתי שאחת יותר ואני לא אדע מה אני עושה .
השעה הייתה 9 וחצי הם שמו מוזיקה ואנשים אשכרה התחילו לרקוד ראו שהם שתו
אני יצאתי לשאוף אוויר קצת ואז מישו נגע בי מאחורה הסתובבתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ספושית
