אני יצור של רגשות.

פגשתי בחור מקסים. מקסים מקסים מאוד. חכם מחבק ובוגר.

ואיזה יום שכבנו.

ואיזה יום נדלקתי.

וגדל לו גידול של רגשות

ללא שליטה.

אולי זה טוב

אולי זה רע. זה אני.

הראיתי לו את הבית שלי.

למרות החששות

שלחתי לו הודעות

רבות רבות.

אני מניח שאני הרגשתי והוא לא. טוב, זה מה שהוא אמר.

ועכשיו אני עם סצינות בראש. שאני אתגעגע אליהן כל כך הרבה מאוד.

וצריך לחיות ולעבוד ולעשות כאילו שיש לי מוטיבציה לזוז.

אבל אני כרגע יצור של כאב.

עד ליום אחר.