שלום לך אהוב יקר,רגע לפני שעות הערב.
כתבתי מכתב קצר, אתה יכול להקשיב ולעצום את העיניים.
וכל מי שהיה לו מקרה דומה....כנראה שזו דרכו של עולם.
התאהבתי, בצורה העמוקה ביותר שיש,עברתי 10 חודשים של אהבה,"טמטום",שיכרון חושים,בילויים...
נפרדנו,כאב..
ניסינו, לא צלח.
פחדנו,התייאשנו,דיברנו,רבנו...
הרגשתי כל כך שלך,מחוברת אלייך,אוהבת רק אותך.
חשבתי שהייתי האחת..שתגרום לך להבין מי אהבה אמיתית,שתגבור על הכל ועל כולם,תהפוך אותך מנער לגבר בוגר,שמבין אחריות של קשר רציני.
שתהפוך אותי מאז תלמידה בי"ב וכיום לבחורה שמשרתת לצבא הגנה לישראל למישהי בוגרת יותר בזכותך.
שתוציא אותך מעולם הפנטזיות והחשיבה ההיא,תוציא אותך מתלותם של ההורים שלך שלפעמים אני בטוחה חונקת גם אותך.
תביא אותך להחליט החלטות בוגרות של אדם שבעוד מספר שבועות חוזר לאזרחות ויצטרך למצוא את מקומו בחברה.
מאז ועד עכשיו הראית לא מעט סימנים של רגשות שנותרו,אולי אפילו אהבה,אבל הפחד ממה יגידו האנשים אפשר לומר מנעה ממך את האושר והחלטת להשאר לבד.
שלא לדבר שהסכמת להרוס לעצמך את ה"פעם הראשונה" ולשכב עם בחורה זולה באמצע חדר מדרגות חשוך לדקה וחצי של הנאה,מכך יצא שפגעת בעצמך ורק בעצמך כי את הפעם הראשונה תזכור שקבלת ממישהי שרבים עברו עליה ולך אין חשיבות בכלל..בנוסף לא הרגשת רגש מינילי כלפיה, שלא לדבר על אהבה...ככה שאתה אפילואמרת בפניי זו הייתה טעות.
טעות להסתפק בפירורים.....
אני חזרתי ואמרתי לך פעמים רבות שיש פוטנציאל ואולי אפשר לעשות,עם כל הכאב וכל הפחד אפשר לשנות,בשביל אהבה מנסים
חלאס עם שטויות....
כל הפעמים האלה נתקלו בהפגנת פחד,פשוט פחד .
חוץ מהעניין הרומנטי,גם חבר הכי טוב שלך ואני עשינו איתך שיחה,כי הגענו למסקנה שאתה לא עושה מספיק בשביל חברים שלך..הם פשוט לא קיימים כאילו לפעמים, דיברנו..אני מקוה שזה הצליח,מקווה שאתה בסדר..,כן עדיין אכפת לי.
אני פה בשבילך,בשביל החברים שלי ,כולם..אני פה כדי לעזור,לתמוך,לתת עצה,פה גם שלא ממש יודעים...תמיד עוקבת אחריכם, מתה על כולכם....דואגת בשקט או בצעקה..
גם אם בכינויים או בשמות,דואגת תמיד.
ואותך,אני אעשה הכל כדי לשכוח אותך כי בתור בן זוג הוכחת כישלון,חוסר יציבות,חוסר רצון,פחד ,היסוסים....ואני גלעד......
אני רוצה להיות מאושרת:)
ולא,אנילא אסתפק בזה שתתבלבל פעם בשבוע ותגיד לי אני אוהב....
אני לא אסתפק בך, כי אתה לא מספיק לי
אתה לא משלים אותי במלואי...אתהלא ה50 אחוז שלי,כנראה..או שאתה מתיימר נורא לא להיות.
אתה לא מי שיכול למלא את התפקיד ולעשות אותי מאושרת ב100 אחוזי ההצלחה....
למה?!
תשאל את עצמך....
את מי שגדלת איתם...הם שירטטו את האופי שלך..ואני גדול עליי התפקיד לדבר איתך,מעכשיו אתה תצטרך להראות לי שאתה אחר בשביל שבכלל אני אתייחס אלייך כאל ידיד...
אני גמרתי להיות פסיכולוגית שלך אהוב..
שהבאה בתור תחליף אותי, רק שהיא תתייאש אחרי שבוע
אם תהיה כזאת בכלל
:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
