"הנני נשבע ומתחייב באין צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל ולצבא הגנה לישראל..."
זהו נוסח השבועה בטקס הטירונות :)
הטירונות, שאורכה הייתה שבועייים הייתה חוויה לא קלה.
הגעגעוים הביתה, החוסר בחברים שהיו בשבילי תמיד פה כמו אחים.
היציאות שנעלמו להם בין לילה, החוסר באמא, בבית בהכל...
אבל עברתי אותה, ואוטוטו אני עומדת לסיים את הקורס שלי, אנ"מ..
ממש עוד מעט אני מתחילה את הסדיר, שיהיה קל יותר אני משערת...
את הקשה עברתי...=]]
והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת
תעמעם לאיטה על גבולות עשנים,
ואומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת
לקבל את הנס, האחד, אין שני...
היא לטקס תיכון, היא תקום למול הסהר
ועמדה טרם יום עוטה חג ואימה.
אז מנגד יצאו נערה ונער
ואט אט יצעדו הם אל מול האומה.
לובשי חול וחגור וכבדי נעליים
בנתיב יעלו הם, הלוך והחרש
לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים
את עקבות יום הפרך וליל קו האש.
עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע
ונוטפים טללי נעורים עבריים...
דם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע
ואין אות אם חיים הם או אם ירויים.
אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם
ואמרה: "מי אתם?", והשניים שוקטים
יענו לה: "אנחנו מגש הכסף,
שעליו לך ניתנה מדינת היהודים".
כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל
והשאר יסופר בתולדות ישראל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
