כמה העולם קטן, וכמה הוא רחוק.

מצאתי שיר אלרגיות חדש ! :

http://www.youtube.com/watch?v=jVmzCuE8Z58

Put Your Head on My Shoulder,
Hold me in your arms, Ba-By
Squeeze me oh so tight ,
Show me

that you love me too.

Put your lips next to mine, dear,
Won't you kiss me once, BaBy?
Just a kiss goodnight,
Maybe

you and I will fall in love.

People say that love is a game
A game you just can't win.
If there's a way, I'll find it someday,
And then this fool will rush in,

וההמשך שגוי . אבל עדיין ,

אין כמוהו .

אז הלכתי עם ללה למחוייבות אישית שלה , צער בעליי חיים .

הגענו למבנה שהצטייר בדמיוני כמו בסרט ;

ביניין גדול ונקי עם רצפות שעליהן עיטורים של כפות רגליים קטנות ,

טורים גדולים של כלובים בהם ישנים חתולים בשלווה ,

כניסה מרווחת וספות גדולות בצבע בורדו ,

ומאחור , טה דם - מדשאה אין סופית בה מתרוצצים מאות גורים מקסימים שבא לך למחוץ אותם בחיבוק דוב .

אבל - לא .

היה שם כלב אחד שילל בצורה קורעת לב . הוא היה רזה קטן ומסכן , היו לו עיניים גדולות ועצובות , והרגליים שלו רעדו . תמר אמרה שהוא עבר ניתוח .

היא ביקשה שנוציא אותו לסיבוב קצר , שימתח עצמות וכולי ,

הצאנו את היצור המסכן לטיול , הילה אפילו נשאה אותו במדרגות כדי שלא יצטרך לאמץ את רגליו חלילה ,

ואיך שהיא הורידה אותו לקרערע , הטמבל לקח פיקוד , זקף זנב , והתחיל לגרור אותנו לקניון הדר .

בדרך חזרה כבר התעייפנו , היה חם והלכנו לאט .

בעודנו צועדים , הוא פתאום נדבק לעץ בצורה פתאומית , הרצועה נמתחה וחסמה להילה את הדרך והיא צעקה לו " זוז כבר, שמוק! "

ומכאן שמו . נו , לפחות היא אמרה לו ולא לה .

היה ממש כיף .

עדיף בהרבה מללמד ילדים חשבון .

תזכורת לעצמי - לשאול את שרי אם מותר לעשות שתי התחייבויות במקביל .

כריז . אני ממש עצבנית כרגע .

פסח , יו הו הו . * פעמונים *

שונאת את פסח .

שונאת מצות .

הסיבה היחידה שבגללה אפשר לאהוב את החג הזה זה החופש , ואין חופש .

אבא קנה LZ7 . פנאסוניק LZ7 .

רוצה גם .

גברת ספארו שהולכת לעשות שיעורים בג''ג .

אני קונה אמפיי 4 אחרי פסח .