כמה העולם קטן, וכמה הוא רחוק.

אני אלרגית למזג האוויר הזה .

אלרגית אלרגית אלרגית .

אדוה שאלה אותי : " את אלרגית , נכון ? "

אז שאלתי אותה " איך ידעת ? " והיא ענתה : " יש לך פרצוף מסטול . "

אז כן , אני לא - מי - יודע - מה במיטבי כרגע ,

כאבי ראש נוראיים , אפצ'ים , מגרד לי בעיניים ועד כמה שזה נשמע מוזר - כואבות לי האוזניים !!!

אני בקושי מחזיקה את עצמי בבצפר ,

אני לא ממש בפוקוס, וכשצועקים עליי התירוץ הוא " אני אלרגית! "

אני מרגישה ממש רע והחלק הכי קשה הוא לקום בבוקר .

אני פשוט מותשת . אין לי כוח .

ועכשיו , במקום להתבכיין לכם על איך שאני לא יכולה יותר ,

חוויות ממוזיאון המדע :

ביום .. חמישי ,

הינו במוזיאון המדע עם המורה לפיזיקה . [ מהפוסט הקודם , כן . ]

היה לנו מדריך שלא שמע על מכונת גילוח , והיה לו קול כבד .

הקפצנו כדורים ויש הסבר הגיוני לסיבה שהם קופצים גבוה , ראינו מנורות , ואחרי שעה ומשהו של חפירה נתנו לנו רבע שעה חופשית .

אני ויאלדה עשינו סניק אאוט לחלקה [ חלקה ? ] של איינשטן .

איזה חדר מפחיד .

היו שם נשימות , אז ברחנו .

ואז חזרנו , והיה איזה מד חיים כזה מהאנטומיה של גריי,

אז ברחנו שוב ועלינו בחזרה , התעמקנו קצת וראינו מסך שהראה שניות .

היה מעניין .

אתמול הייתה לנו פגישה עם תזונתאית / דייטאנאית / מומחית למזון בבצפר .

יום לפניי בערב הייתה פגישה להורים ,

הכנתי את עצמי לרגע שבו אמא תחזור הביתה ותרצה לי מחדש על כמה שאני רזה ושזה לא בסדר והכל , ושירקות ופירות זה חשוב ובריא וכל החרטא .

וזה ממש הוריד לי את המצברוח . לא קשור שאני חצי לא כאן [ אלרגיות ] , זה פשוט ממש דיכא אותי .

ביום שבו נפגשנו עם התזונתאית - התאכזבתי . היא חפרה לנו 45 דקות על כמה שזה לא בריא לאכול שוקולד וקפה ובכללי, קפאין .

המטרה של הפגישות איתה היא שנבין יותר על אנורקסיה , קפה ושוקולד לא תצליחי להרחיק מאיתנו גם אם באמת תרצי !

בקיצור , היה מיותר , ההורוסקופ שלי מדבר שטויות , ומגרד לי כל הגוף .

ו , אני כועסת על אמא כי היא החליטה שיהיה נורא מצחיק למתוח את 1 באפריל עד ה 7 באפריל ולהגיד לי שזה יום שבת .

* אם נשמעתי עצבנית - זאת לא אני , זה האלרגיות .

איי לאב יו אול

גברת ספארו , שהולכת לשתות עכשיו קפה בשביל לעשות דווקא .

בלעתי כדור .