פריקת רגשות

היום הודעת לי שמחקת את הבלוגים מהמועדפים ומחקת את המנוי...

אני יודעת שלא תכנסי ולא תדעי על הרשומה הזאת,

אבל רציתי שאם אי פעם יצא לך להיכנס לפה, הדבר שתראי זה את הרשומה הזאת.

יפה שלי, אני חושבת עלייך עכשיו מקפצת לך בחדר מצד לצד ומסדרת את הבגדים ואת הקלסרים ואת הדפים ואני מרגישה את החמימות בבטן, החמימות הזאת שמתפשטת בכל פעם שאני חושבת עלייך.

לפעמים אני מרגישה מוזר מעט, לחשוב שאת לא הבת זוג שלי, אבל אחרי שיחה איתך אני מרגישה שכל כך כן, וששום דבר לא יפריד ביננו.

אתמול עשיתי לך מעט עצוב, אולי כי כבר קיבלתי את העובדה שיבוא יום ופשוט תעיפי אותי לאלף עזאזלים,

אבל אני חושבת שלא הבנת דבר אחד, אני מקבלת את זה כי אני רוצה בטובתך, אני רוצה להסב לך טוב בכל יום שעובר ובכל רגע שלנו יחד, אני באמת ובתמים רק רוצה שיהיה לך טוב, ואם את מאושרת... אז אני מאושרת. גם אם קצת יכאב, טוב, קצת הרבה.

טוב את מאותת לי שסיימת לסדר, ואני לא יכולה לתת לך לחכות אפילו שנייה.

יפה שלי, אני אוהבת אותך כל כך. את ממלאה את הלב שלי בכל יום שעובר, פשוט אוהבת.

אני שלך.