פריקת רגשות

אני לא יודעת אם אפרסם את זה בכלל, אבל אני חייבת לרשום לך את זה.

אני לא רוצה לנסוע עד לגלית כדי לראות אותך, לא כשאני גרה שעה ממך, לא כשאת גרה שעה ממני, לא כשהבסיס שלי 40 דקות מהבית שלך, פשוט לא. לא, לא רוצה להיות אצלה בדירה, לא מתחשק לי לנסוע 4 שעות נסיעה כדי לראות אותה, לא מתחשק לי לנסוע בחורף עד אלייה כשאני רוצה לראות אותך,וכן, אם הייתי באה הייתי באה רק כדי לראות אותך, מצטערת, לא הכי עושה לי את זה לנסוע 4 שעות נסיעה כדי לראות אותה!

אני אחרי יום עמוס בבסיס, ומתחשק לי להגיע להתקלח ולהתרפק איתך, לא מתחשק לי להגיע ללכת בסופר לאיזה חור לאכול איזה וואפל -כמובן ברגל כשנרטב בגשם, ולהגיע אלייה הבייתה להתקלח וללכת לישון במיטה שלושתינו. אני רוצה אותך איתי במיטה שלי\ך אני רוצה אותך, אני אחזור שנית - אותך. וכן, אני מוכנה לצאת בסופה החוצה כדי לבלות איתך, גם אם תהיי מטר ממני כדי שלא חס וחלילה נגע בפומבי אחת בשנייה, אבל אני רוצה זמן איכות איתך.

יש לי חברות, יש לי המון חברות, חברות שאני אוהבת, ואני מבלה איתן, לאחרונה לא הרבה אבל לרוב הרבה יותר. מחר אני הולכת לבלות עם חברות שלי, אני פשוט לא הכי מתחברת אלייה, אין לי נושא משותף איתה מלבדך! אני לא אוהבת לדבר על דברים איתה, אני יכולה לשבת ולדבר עם חברות שלי במשך 4 שעות והן יהנו מכל חצי דקת שיחה איתי. היום דיברתי עם חברהשלי מהתיכון ועוד חברה מהקורס (2) ועוד חברה מהטירונות. באה לבקר אותי חברה מבה"ד 10, ועוד אחת מהבסיס חיבקה אותי איזה 5 דקות רצוף כי ראתה אותי עצובה היום. אני אוהבת אותן, אני מתחברת אליהן, כיף לי לדבר איתן אני זורמת איתן ובאמת שנוח לי עם מי שאני קוראת לו 'חבר שלי'.

אז כתבתי לך מכתב, כתבתי את הסוד שלי, חטפתי התקף חרדה מטורף, כאב לי כל הגוף, הרגשתי כמו נרקומנית בקריז שמנסה להיגמל ממשהו, וכמובן שכשהתקשרת לא טרחת לשאול למה זה קרה בכלל, למה כל כך כואב לי, למה אני לא מסוגלת לדבר כמעט ומתחמקת ממך - פשוט אמרת לי לארגן תיק ולדבר איתך מחר. לא רציתי לדבר איתך למחרת, רציתי לדבר איתך באותו הרגע, ביקשתי לדבר איתך - לא הבנת אותי, נפנפת אותי. תענוג.

גם היום ניסיתי לדבר איתך, משום מה לא מפתיע אותי שעם גלית הצלחתי לדבר על זה יותר מאיתך, וזה הזוי כי אני בכלל לא מתקשרת איתה! ובטח שלא, היא בת 30 שמתנהגת כמו ילדה בת 12. אני יכולה לשבת ולהריץ בדיחות סקס עם חברות שלי בנות 18-19, יכולה לדבר עלייך ועל ספר שקראתי ועל הבסיס עם בנות 20-26 ולהנות מכל שיחה אינטלקטואלית על כל נושא שרק תעיפי עליי שמדבר אליי טיפה, אבל איתה אני רק מעלה נושא ואני מוצאת את עצמי מדברת עם קיר, היא לא יכולה לבנות איתה שיחה על דעות שלה - כי אין לה דעה עצמאית עדיין, היא עוד לא התבגרה!!!

אז לא, משום מה לא הכי נוח לי לשבת ולדבר איתה, משום מה לא מתחשק לי להרגיש צבועה ולנסוע 4 שעות כביכול גם בשבילה - כי זה לא, זה בשבילך נטו. קראי לי דוחה, קראי לי מגעילה קראי לי מה שתרצי ותנתקי איתי קשר גם על הדרך - אני לא מוכנה ואני מסרבת לעשות מה שעשיתי לעצמי עם א' לפני 3 שנים. לא הולכת לנסוע עד הצפון כשאני הכי לא רוצה לנסוע לשם בכדי להיות ולהנות עם מי שאני יכולה להנות איתה במרחק גג שעה נסיעה ולא משנה איפה יתקעו אותנו בעולם.

כיף לי א-י-ת-ך, אני באמת אוהבת אותך, את באמת חשובה לי, אנחנו מתקשרות ברמה מדהימה, כן, יש הרבה שלא הולך, ומה לעשות, אני קשה, גם את קשה, שתינו מקובעות על גבולות שלנו ועל זמנים שלנו ועל דברים שלנו. אני מבינה שלא נוח לך שיקרה משהו אצלך בבית כשההורים שלך שם, אבל רעבק, אם אנחנו רק צוחקות וחברה באה לישון אצלך ואנחנו בסך הכל ישנות בחיבוקי - הם לא ישמעו שום דבר, ואני לא אגע בך אם לא נוח לך, ואת יודעת את זה, תפסיקי לשחק אותה כאילו אני סוטה שלא יכולה להוריד ממך את הידיים, את אינטיליגנטית למרות הבלונד בשיער ואני כן יכולה ורוצה לנהל איתך שיחה מעבר לכך, וזו אחת הסיבות שאני גם רוצה לראות איתך סרט, להראות לך שבקשר שלנו יכול להיות יותר מסתם סקס, ושאני לא רוצה לאבד אותך כשתחליטי שאין לי מספיק זין בשבילך ותלכי לצאת עם גברים.

ואולי אני קצת מגזימה, ואולי אני תוקפנית ודוחה, ואולי לא תדברי איתי יותר בגלל זה,

אבל אני לא שותקת יותר.

קבלי את המידע, תעשי איתו כרצונך, את יודעת את המספר. אני לא אפסיק לשלוח לך הודעה לקחת גלולה והודעה לבוקר טוב, כי אני רוצה לקום בבוקר ולדעת שעשיתי לך חיוך, למה? כי אני רוצה שתחייכי תמיד. אני באמת אבל באמת רוצה שהקשר שלנו ימשיך.

לא אצל גלית בבית, לא בתור העוזרות שלה או אלו שאמורות לגדל אותה. אני רוצה את הקשר שיש לנו ביני לבינך, בלעדייה.

מצטערת, פשוט לא מתאים לי להכניס אותה לתמונה שלנו, לא רוצה לקחת קשר שנעים לי בו ולהפוך אותו למשהו שאני לא יכולה לראות ולא נעים לי להרגיש.

טוב,

אין לי יותר מה לומר.

בעצם יש עוד הרבה אבל זה לא לפה ואני בכלל לא יודעת אם בא לך להקשיב אז אני סותמת.

בקיצור,

הלכתי לישון או לקרוא ספר.. נדבר כשתרצי.

אני.