ג'ורג' בן ה-57 מסתגל בנחת לחייו כפנסיונר. אבל אז קייטי, בתו הסוערת, מודיעה שהיא מתחתנת שנית, עם ריי. המשפחה לא מרוצה - אחיה, ג'יימי, אומר שלריי יש "ידיים של חונק", ואמהּ ג'ין מוטרדת מן הוויכוחים המתלווים להכנות לחתונה, שמפריעים לפרשיית האהבים המאוחרת והמְספקת למדי בינה לבין עמית לשעבר של בעלה.
בד בבד החיים המסודרים והנעימים שג'יימי אירגן לעצמו מתפוררים כשהוא ממאן להזמין את אהובו, טוני, לטקס הכלולות הטעוּן. ואז ג'ורג', שנשכח קצת בכל המהומה, מגלה נֶגע מבשֵׂר רעות בירכו, ובשקט מתחיל לצאת מדעתו
האופן שבו האנשים הרגישים האלה מתפרקים לגורמים - ומתאחדים - כמשפחה הוא הנושא האמיתי של הספר הזה, דיוקן מדריך מנוחה ועם זאת מצחיק להפליא של אדם מכובד המנסה לאבד את שפיותו בנימוס.
ועכשו לביקורת:
בעיקרון נהניתי מהספר, אבל עם הרבה רגעים בינוניים.
ראשית מכוון שגרתי 4 שנים באנגליה, אהבתי מאד עם סגנון החיים וההווי האנגלי הכל-כך טיפוסי.
הספר מסופר בטכניקה שאהובה עלי, שכל פרק מספר על דמות אחרת, והדמויות נבנות עם התקדמות הספר, ואנו מתחילים להזדהות עם התפתחות הדמויות.
מאחר שכל הדמויות קשורות במשפחה אחת ובאירוע אחד – הסיפור מתחיל להיות כמו טוויה בשתי וערב. אנחנו מפתחים סימפטיה, הזדהות או סלידה מהדמויות, ואפשר לומר שיש משהו שגורם לסקרנות ומעין מתח בעלילה, שגרם לי להמשיך הלאה והלאה בקריאה.
מדי פעם התעייפתי מדמות זו או אחרת, אך באופן כללי הסתקרנתי כל הזמן מה יקרה.
הדמות האהובה עלי ביותר היתה של הבן ההומוסקסואל שלהם, וסיפור האהבה שלו. ממש הייתי במתח לדעת מה יקרה לזוגיות הזו.
בכריכה האחורית כתובה ביקורת מהעיתון "דיילי אקספרס" שאומרת שהספר מכמיר לב ומצחיק עד דמעות. – אני לא מבינה מה שם מצחיק עד דמעות.
ובכל זאת – הספר מומלץ על ידי.
מארק האדון הוא סופר, מאייר ותסריטאי אנגלי, שפירסם 18 ספרים לילדים. ספרו "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" ראה אור ב-30 מדינות, נבחר ל"ספר השנה 2003" והיה לרב-מכר עולמי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
