קודם כל רציתי להגיד תודה לכולכם- אתם מדהימים.
הייתי מבואסת כל כך והתגובות שלכם פשוט שינו לי את המצב רוח מקצה אחד לשני. אחרי שכתבתי את הפוסט הזה, פתאום דברים התחילו להסתדר. גם אתמול וגם היום פשוט מצאתי את עצמי יושבת וקוראת את התגובות שלכם שוב, שוב, ושוב..[בייחוד כמה מסוימות =P]
וההרגשה הזאת, שבאמת אכפת לכם ממני- היא ההרגשה הכי טובה בעולם.
אחרי שכתבתי את הפוסט, אפילו כל הגורמים החיצוניים שגרמו לעצב שלי (החלטתי לא להשתמש יותר במילה דיכאון, כי דיכאון זו מחלה ואני לא חולה D:) -הסתדרו פתאום.
גיליתי כמה דברים מפתיעים, ופתרתי כל כך הרבה בעיות שהיו לי. בהתחלה חשבתי אולי לנסות לגרום לזה שאני אשאר היום בבית כי לא היה לי כח לבוא לבצפר. התעצלתי להתמודד. אבל אחרי שעשיתי את זה? גאד זה הרגיש כל כך טוב!
היום היה יום מדהים.. ובלי שום סיבה מיוחדת. פשוט החלטתי שאני אהיה שמחה- וכך היה.
אני יודעת שהיום אני אומרת שהכל טוב ושאני שמחה למרות שאין סיבה מיוחדת, ושזה ממש ממש נוגד את מה שכתבתי אתמול, אבל העניין הוא כזה-
אני לא אופטימית מטבעי. אני מתאמצת להיות כזאת, כי אני יודעת שככה יהיה לי הכי טוב. אבל כשכל פעם שקורה משהו רע, או סתם מבאס- אני אומרת שיהיה טוב. כי החיים יפים, והכל יסתדר. אבל כשחוסמים את כל הרגשות האלה ו'אוגרים' אותם בפנים, לפעמים צריך לתת להם לצאת. לשחרר את הכל ולהתחיל מחדש..
הייתה היום פעולה ממש שווה, ואני מרגישה מעולה עם הקבוצה שלי.. וגם עם הבנות שהן לא חברות שלי מהבצפר...
נאממ,, אני אשתדל לא לעדכן מחר, כי אני יודעת שזה אולי די מנג'ס שכל יום יש פוסט חדש.. אבל אני כ"כ אוהבת לכתוב פה.. אז נכראה מה יהיה כבר. XP
לסיום, לכל מי שהגיב לי אתמול- אני פשוט אוהבת את כולכם! אחד אחד.. שמעתם? את כ=ל אחד מכם! פשוט אוהבת המון ומודה לכם כ"כ.. אתם מדהימים.. ואני כל כך מודה על זה שהכרתי אתכם. (בדרך זו או אחרת XD)
ואני יודעת, שבכל פעם שאני אהיה קצת עצובה או סתם ארצה להזכר במשהו טוב- אני אחזור לפוסט ההוא ואקרא את התגובות המדהימות שלכם.
אוהבת כל כך,
כרמל. 33333333333333333333>
אהה ונ"ב- I WANT MY MENTOS !
חחח רק נעמי תבין.. ואולי עוד כמה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
