היום בצהריים אני ואחותי עלינו על אוטובוס לקניון גבעתיים ושם פגשנו את אמא שלי שבאה לאסוף אותנו. לאחותי זאת הייתה הפעם הראשונה שהיא נוסעת באוטובוס בלי ליווי מבוגר והיא ממש התרגשה.;]
חח טסה לחו"ל יותר משהיא נסעה באוטובוס ציבורי. ילדת שמנת שכמותה.. (בעצם, כשאני חושבת על זה, גם אני. :| )
אחר כך נסענו עם אמא שלי למסעדה בתל אביב שקוראים לה- 'צפרה'. מומלץ. xD אכלתי שם נודלס ואז נסענו לקניון גבעתיים וראינו שם שלושתינו את הסרט 'כוורת בסרט', (או באנגלית 'BEE MOVIE') והוא היה ממש נחמד. אחרי זה קניתי שני טייצים ב'הנס', ואז נכנסתי ל'אפריל' כי היה בושם שרציתי לקנות.. עכשיו הבושם הוא בושם שמיועד לילדות קטנות (בושם נסיכות) וזה היה ממש מפדח כי המוכרת שאלה את אחותי הקטנה אם קונים לה את הבושם והיא ענתה שלא והצביעה עליי. חח אני לא יכולה לחזור לחנות הזאת.. זה היה כל כך מביך! למרות שבעצם מה אכפת לי.. העיקר הריח. לא מה שכתוב על האריזה. XP
בחופש הזה לא נפגשתי עם אף חברה מהבצפר חוץ מנעמי, ועם רוב השאר גם לא ממש דיברתי.. אבל זה היה דווקא סבבה. הייתי צריכה את החופש הזה מהשגרה ומכל מי שקשור אליה..
אני מקווה שאני אסתגל לחזרה הזאת לבית הספר, אחרי החופש ואחרי שהתרגלתי שאם לומדים, זה רק שלוש או ארבע שעות..
הקטע המבאס הוא שפחות ישאר לי זמן (וכח) לחברות. אני אחזור הבייתה לבד (כי כל החברות שלי סיימו ללמוד לפני) ומותשת...
מה שאני כן נורא מחכה לו זה החזרה לצופים. כשאני חושבת על זה, אם זה לא היה באמת 'בדם' שלי ובאמת הייתי אוהבת את זה, אני לא מוצאת סיבה הגיונית למה לי להשאר.. היו כ"כ הרבה תקופות לא טובות שבהן הייתי הולכת ל ב ד לפעולות בלי אף חברה, והיו מלא פעולות שגם אם באו ילדים לא הצליחו להעביר לנו פעולה.. ואני לא מדברת רק על השנה. אפילו בכיתה ד' היו לנו מלא בעיות לקראת סוף השנה ועם המדריכות והכל, ואני בין היחידות שלא פרשו.. חח זה אצלי בגלל כל מיני סיבות שהתחילו עוד כשהייתי בערך בכיתה א'. xD ואין לי מושג למה אני חופרת לכם על זה עכשיו.. =P
וואי. אני כל כך צריכה מישהו לדבר איתו. לחלוק איתו את מה שאני מרגישה, את מה שעבר עליי, או אפילו סתם לדבר. אולי בגלל החוסר הזה בזמן האחרון אני חופרת לכם כאן כל כך הרבה ומעדכנת לעתים תכופות יותר.. כי אני פשוט צריכה מישהו שיקשיב לי. ואולי זה נשמע ממש אגואיסטי אבל סתם שתדעו- אני תמיד פה בשבילכם. לא משנה אם אתם קרובים אליי או לא, אני תמיד כאן כדי להקשיב, לייעץ, לעזור- או מה שתצטרכו.
בקשר למה שהיה ביום של האוניברסיטה, זה עדיין לא נפתר. זה כ"כ מעצבן..
אני היצור הכי לא קשור בכיתה שלי. יש מלא חבורות קטנות ומוזרות [XD], ואני לא מרגישה ממש שייכת לאף אחת מהן. גם ליד הבנות שאני יותר חברה שלהן מהכיתה, אני תמיד מרגישה שאני צריכה לרצות את כולם, ואני מתנהגת אחרת. אני לא אני. ממש נמאס לי מהמצב הזה.. בשנה שעברה, היו תקופות שכ"כ אהבתי את הכיתה שלי, וגם עכשיו אני מתגעגעת אל רובם. זה מוזר איך ילדים שבכיתה א' למשל לא סבלתי, אבל עכשיו- כל כך קשה לי עם זה שהם לא חלק מהחיים שלי.
אז הפוסט הזה התגלגל להרבה כיוונים שלא חשבתי שהוא יגיע אליהם, אבל אני שמחה. אני שמחה כי פרקתי חלק מהכל כך הרבה דברים שעוד יש לי להגיד. אז אני מקווה שתקראו ותגיבו, כי באמת השקעתי. ודווקא את הפוסט הזה אני אוהבת. XD
ועריכה:
וואי אנשים אתם ממש מאכזבים. שמונה תגובות, שחצי מהן זה אני? אני מצפה ליותר.
נאמ,, אני סתם מבואסת עכשיו.. בלי סיבה ממש. אני חושבת. :|
אוהבת.
כרמל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
