כמו שכתוב בכותרת, זה כבר הפוסט ה-100 שלי בבלוג הזה.. איך שהזמן עובר..
צרתי להקדיש את הפוסט הזה לכל החברים הוירטואליים שלי, כי רק בזכותם יש לי את הבלוג הזה, והם לא מבינים בכלל כמה הם חשובים לי.
אז לכל החברים הוירטואלים שלי, לאלה שאני פחות בקשר איתם ואלה שיותר- אני רוצה להגיד לכם תודה. פשוט תודה. כי הרבה בזכותכם אני מי שאני היום.
הנה כמה, למרות שאין סיכוי שאני אצליח לזכור את כולם-
אלמוג, מאיה, ליטל, אנג'י, שני, תמר, שחף, שי,שיר, קשת, עמית, ועוד כ" כ"כ הרבה-
אני פשוט אוהבת אתכם.
תמיד כשיש לי בעיה או משהו, אני יודעת לפנות אליכם. ואתם, אף פעם לא מאכזבים. תמיד עוזרים לי לבחור בדרך הנכונה..
אז אהובים שלי?
פשוט אין עליכם.
אוהבת את כולם..
(אגב, אני ממש מצטערת לכל אלה ששכחתי עכשיו.. זה לא אומר שאתם פחות חשובים לי..)
כרמל.
3333333333333333333>