אני כל כך עצובה עכשיו..
אני לא יודעת למה, אבל אני מרגישה מאין הרגשת ריקנות כזאת.
אני מרגישה שאין לי בכלל חברות ושכולם רואים אותי בתור סתם איזה נודניקית שנדחפה להם לחיים..
אני יודעת שזה לא נכון מבחינת החברות שלי מהיסודי אבל עכשיו קורה משהו שכבר חודשיים אני כל כך מפחדת שהוא יקרה..
אני רק רוצה שהתקופה הנוראה הזאת תעבור כבר..
ואם מישהו רוצה לדעת מה זה הדבר הזה שכל כך פחדתי ממנו, זה שהחברות שלי יכירו חברות חדשות, ואני לא אהיה חלק מזה. אני יודעת שזה נורמלי ואני ממש מאושרת שכיף להן ושיש להן המון חברות..
אני פשוט עצובה שלי אין..
אין לי בכלל עם מי להיות בהפסקות, עם מי להפגש אחר הצהריים..
וזה מעציב אותי..
ושלא תחשבו שלא ניסיתי לפני כמה ימים להיות בהפסקה גם עם החברות החדשות של חברות שלי, ניסיתי.
אני חושבת שזה היה אתמול. כל ההפסקה הגדולה הייתי איתן. אבל הרגשתי כל כך לא שייכת..
כאילו הן רק רוצות שאני אעוף משם..
וזה מעצבן אותי כי אני יודעת שרוב הילדים רוצים בעיקר שיהיו להם חברים חדשים מהכיתה ופחות חברים חדשים מהשכבה..
ולי אין חברות חדשות מהכיתה..
ומהשכבה אין לי את מי להכיר..
בטח שלא ברמה של באמת חברה טובה..
אני צריכה ללכת עכשיו..
תגיבו בבקשה..
הנושא הזה כל כך חשוב לי..
=/