שלישי 5/6/07
אוףףף! נמאס לי כבר ממנה!
הייתי היום אצל חברה מהצריים עד איזה 6:30 ככה בערך. אחרי זה חזרתי ועכשיו היא שאלה אותי אם אני רוצה לאכול משהו. אמרתי לה לא תודה, אכלתי כבר אצל עמית (החברה). בקיצור היא עושה כזה: מה אכלת? אמרתי לה: מה זה חשוב? אכלתי אצלה כבר ואני לא רעבה. אז היא שוב: מה אכלת?
י'אללה מה זה משנה לך לעזאזאל! כאילו מה אני חייבת לה דין וחשבון מה אכלתי! אמרתי לה: מזה פה, אני בחקירה? עוד מעט תשאלי אותי גם מה שתיתי, נכון?
כי היא יודעת שאני מזה קשה באוכל ואני לא אוכלת מלא דברים כמו חומוס וכזה וחלק מהדברים אני אוכלת אצל אנשים ואצלנו בבית לא אז היא ישר אמרה: חומוס?!?! כי זה אחד מהדברים שאני לא אוכלת. כאילו זה בא לה לראש. ישר אמרתי לה לא! (באמת לא אכלתי!) כאילו לפעמים אני אוכלת אוכל כלשהו בבית של אנשים, ואצלי בבית אני לא אוכלת את זה. היא ישר חשבה שזה מקרה כזה וזה מעצבן כי אני ממש לא חייבת לה דין וחשבון על מה שאני אוכלת! אני יודעת שחשוב לה ממני וכזה אבל זה באמת מעצבן, אני לא יגיד לה מה אני אוכלת, וייי, מה אני בחקירה? אני יודעת שאולי תגידו שזה שטויות ואני עושה סיפור מכל דבר קטן אבל זה מעצבן אותי ויי!
אני כזאתי, מה אני יעשה? לא טוב לכם- שלום! אוהבת המון:
חחחח בסוף השלמתי איתה, סוף טוב לפחות :) =]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
