רונצ'ו מזלטווווווב לנו ! 3333 > (:
הדמעות שלי שקופות ואולי זה מה שגורם למבט בעיניים שלך להראות כל כך ריק.
החיוך שלך הוא שפתיים ושיניים והרבה מאוד שקרים, וכשאני מביטה לך בעיניים הלב שלי כבר לא מוקף שכבה עבה של קרח.
אני שומעת את עצמי מתפרקת עם כל פעימה כשאתה מפנה מבט הצידה ונגמרות לך המילים.
גם ככה אין מה להגיד אז אני קמה והולכת, שלא תספיק להבין. אבל אתה יודע שפגעת בי והסליחה שלך היא כל כך שטוחה וסתמית וחסרת חשיבות שהיא יוצאת לך כמעט בלי כוונה.
האמת היא צללים בלתי נראים בחשכה וכשהם כבר באור הם כל כך שחורים ועוצמתיים שהם חוסמים את כל ההיגיון, כך שכשהדמעות שלי מטפטפות מעט מהכאב המלוח וחסר הבסיס הזה החוצה, אני שותקת.
הצחוק שלך הוא כל מה שאף פעם לא ניסיתי לדמיין ובפעם היחידה שאתה צוחק באמת אני מתרסקת למיליוני רסיסים קטנים, וזה בכלל לא כֶאֵב.
כשהמילים שאף אחד לא רצה לומר יוצאות החוצה המבט שלך מחשיך וגם אם אני לא שם כדי לראות אני יודעת. הקול שלך מקבל גוון שונה, קודר יותר אולי.
כשכל ניצוץ קטן מדליק לי את הלב אני כבר מזמן מוותרת על התקווה. כשהמחשבות שלי עפות הלאה אני רוצה שדם ייזל לי מבין האצבעות רק כדי לדעת שזה אמיתי, ובדיוק ברגעים האלו אני נשברת ואתה היחיד שיכול לגרום לדמעות השקופות שלי להפוך בלתי נראות לחלוטין ולהדביק את הרסיסים של הלב שלי בדבק סמיך ומוחשי ומלא בָאמת שהיא רק שלך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
