פוסט סיום-החופש הזה היה אמור להכתב אתמול, אבל הרבה דברים לא נעשו אתמול כי אתמול חזרתי לירושלים.

לא עזרה כל העבודה המחשבתית המאומצת הזו. אני רגשנית נוראית וזהו זה. באוטובוס עוד ניסיתי לשכנע את עצמי 'כן, חוזרים לירושלים! דירה חדשה ושנה חדשה ותראי את כל החברות! תהיי שוב עצמאית! תעשי מה שמתחשק!'. באמת השתדלתי, ואז הגעתי לדירה ועדיין היה בסדר, למרות שהמחשבות הפכו למשהו דומה ל'כן, חזרת לירושלים. את בדירה הסוג-של-חדשה, השנה כבר התחילה, ראית כמה חברות. את חייבת להכין אוכל. שיט.', ואז, למרות שאני כבר לא בדיוק גרה בבית שלוש שנים, בכל זאת כשהלכתי לישון במיטה של-לא-כמו-של-הבית שלי בכיתי כמו תינוקת לדקה וחצי, אבל אז הפסקתי. כי חשבתי על אנשים שאני אוהבת. 

לכבוד סיום החופש רציתי לעשות סיקור קצר של כל הדברים שהצלחתי לעשות במו ידיי בשלושת החודשים האחרונים + להעלות תמונות. מכיוון שאני לא מצליחה להעלות תמונות כרגע (וככל הנראה אתעצל בהמשך), פוסט רציני ומכובד זה לא יהיה, וממילא זה לא הסגנון שלי.

כנראה רק רציתי לומר, שלמרות שלא יצאתי הרבה ולמרות שלא פגשתי הרבה אנשים, עדיין היה חופש נהדר.

עדיין הייתי עם המשפחה האהובה שלי ועם החברות הקרובות, עדיין עשיתי את הדברים הקטנים שאני כ"כ אוהבת לעשות. היה לי טריליון זמן לעצמי ונהניתי מהרבה מאוד רגעים ממנו.

מי צריך יותר מזה?