יא לולבו באפי.

קורס של חצי שנה עומד להסתיים בקרוב. כשאני חושב על זה, זה עבר די מהר.

עוד מעט אס"ק והתכנון הוא לעשות את המוות למפקדים. בהצלחה לנו.

ואז...רגילההההה. פתאום להיות בבית באמצע שבוע נראה בכלל לא מובן מאליו.

אחרי הפרשה עם הקודם חשבתי שהרבה זמן לא יהיה לי קשר כלשהו. אבל. יש מישהו חדש. וכל כך כיף לי איתו. למרות שלהתראות לא יוצא לנו הרבה, אנחנו מדברים הרבה בטלפון כמו זוג זקנות, דבר לא שגרתי אצלי מכיוון ואני לא מחבב שיחות טלפון ארוכות. הוא מצחיק, והוא גבוה, והוא יפה ויש לו בטחון עצמי, דברים שאני זקוק להם ומוצא את כולם בו. יוצא לי לחשוב עליו הרבה. הוא גר רחוק ממני, והולכות להיות לי יציאות נוראיות בצבא. סעמק. אבל משום מה,זה לא משנה לי , כי במפתיע, בא לי להתאמץ כדי שזה יצליח.

עוד מוקדם להגיד שאני מתא..?

כן, עוד מוקדם.