כמה שאני שונא תקלות באינטרנט. לא יכלתי להתחבר במשך כמה ימים וזה תיסכל עד מאוד.
כאילו ניתקו אותי מהעולם החיצוני. קצת נורא. מזל שיש תמיכה טכנית.
לא לישון במשך יותר מ24 שעות זה דבר מעניין. לנסות לרסן את הראש שנזרק לאחור ללא שליטה בנסיון נואש להשאר ער על מנת לא לפספס את התחנה ולהגיע ל-השד-יודע-איפה, יכול להיראות משעשע לצופה מן הצד. התנדנדות כמסומם בשעת בוקר מוקדמת ברחובות העיר זו חוויה. :S
ברגע שהגעתי הביתה נזרקתי על המיטה, אפילו ללא המקלחת שכל כך הזדקקתי לה. שקעתי בתוך הכרית והישר אל תוך עולם חלומות מלא כל טוב, עד שהייתי מוכרח לקום בגלל שיעור נהיגה. הדבר המצחיק הוא, שדוקא כשהייתי מחוק והרגשתי שאני על סף מוות, נהגתי טוב יותר מאי פעם. האם זה אומר שאני צריך לארגן לי לילה לבן לפני הטסט בשבוע הבא? המממ.
הגמר הגדול של כוכב נולד. בבקשה שיפסיקו עם זה, לפחות לשנה. אני לא רוצה לשמוע עוד מהכוכבים הנולדים ובמיוחד לא מצביקה הדר, שהמאיס את פרצופו וקולו על כל כך הרבה אנשים במדינתנו הקטנטונת והמסריחה.
ושריטה תפסיק לשיר כבר.
קשה לי למצוא את עצמי. את מקומי במכלול הגדול. אני מוצא את עצמי אובד עיצות בהרבה מקרים ואז אני מרגיש טיפש גמור.
לפעמים זה כאילו המעשים שלי לא פוגשים את מחשבותיי ורצונותיי. כאילו משהו אי שם בתוכי מקולקל, ישנה תקלה. שיחה לתמיכה הטכנית לבריאות הנפש תפתור את הבעיה. =]
היה לי..מעניין בהחלט.
And everytime the sky, everytime the sky
Breaks open with sunshine
As streaming swords collide, streaming swords collide
It takes me back in time
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Emotional Landslide