עוד חודשיים אני מסיים את הקורס.

כנראה שהוא ואני גמרנו. בכל התקופה הזאת גם לא היינו ממש ביחד.  או שזה היה חסר הגדרה. ווטאבר.

בכל מקרה, לא ממש חיכיתי כדי להיות עם מישהו אחר. כן, אני יודע שחלק גדול מזה שזה לא עבד, וגם לא קשרים אחרים, הוא אשמתי. ילדותיות, חוסר ביטחון, פחד ממחויבות, קראו לזה איך שמתחשק. אבל זה היה הדבר שהיה הכי קרוב למערכת יחסים שהיה לי. ואהבתי את זה. ובכל זאת ניסיתי לפגוע בזה ולתת ולספר לעצמי שזה לא עובד.  חיכיתי שהוא יגיד : בקושי יוצא לנו להתראות. או: קשה לי בצורה הזו. ובמקום, הוא אמר לי: אני אוהב אותך. אידיוט. למה לעשות את זה קשה?

 אבל הוא כבר לא יגיד את זה. הוא גם לא ענה כששאלתי אותו מה קורה, בזמן שהוא היה במסיבה עם אחד שהתוודה בפניו על אהבתו. כנראה שזה לא אמור להפריע לי. הומואים, דרמה, טיפשות לשמה.

הייתי בגלאם. רציתי את הDVD של באפי. לא קיבלתי. בוהו.