סוף טירונות.

היה...כיף.

אנשים טובים, אווירה נהדרת. [חוץ מזו שבחדר, 9 בנים במקום קטן= מתכון רע לאסון ריחני]

נהניתי, בסופו של דבר.

עכשיו מתחיל הקורס. בהצלחה לי.

הסתפרתי.

בהתחלה זה נראה לי בסדר, מאוחר יותר כבר לא כל כך.

צריך להתרגל =/

אומפג.

זה מחר.

מתחיל להרגיש את השפעות הגיוס על החיים, ולא אוהב את זה.

אני יודע שזו סתם הגזמה. זה לא סוף העולם.

אבל למה זה מרגיש לי ככה?

זעם. כעס. תסכול.

הרבה מהם אגורים בפנים.

עליך, עלייך, עלי.