התחלתי לעבוד.

בעבודה יומית ולא פעם ב- כפי שעשיתי עד עכשיו.

מה שטוב- שזה הרבה שעות, מה שאומר הרבה מזומנים.

מה שרע- אני כל כך עצלן, שקשה לי לעמוד ולנשום יחד. שלא לדבר על לחשוב.

אז לבצע מטלות?!

כמעט בלתי אפשרי.

ובכל זאת, הצלחתי לעבור את היום, במחיר של הרס עמוד השידרה וכפות רגליי החינניות.

מיד לאחר מכן עליתי על אוטובוס לת"א, כדי לפגוש שניים מחבריי.

יצא אפילו לראות את "איך שבא לך, ממש לא משנה לי. :P" עובד, ושוב לשניה בתחנת האוטובוס, לאחר שנכשל בניסיונו להפתיע אותי כשהתגנב בלאט וזעק "היי!". האוטובוס בדיוק הגיע.

פעם הבאה- יותר זמן איכות!

אני חייב לישון. אני אדם עסוק. יש לי קריירה לפתח.

לילה טוב =]