זה מספר מגניב.

אתמול נתקעתי מחוץ לבית.

המשפחה נסעה לסופ"ש ואני הזמנתי חברים לביתי.

רק מה, המפתח החליט ברוב נדיבותו לא לפתוח את הדלת.

הוא שבת.

אז אחרי ההיסטריה והדמעות והצעקות על אבא בטלפון כמו טמבל,

הגיע פורץ חביב שפתח לי את הדלת.

ואז התרגשתי ובכיתי שוב.

הלכתי מיד להתקלח כי החברים עמדו להגיע.

שתינו יין כאילו שאנחנו אניני טעם.

ואז עברנו לטקילה.

התחלתי לדבר שטויות ולפלוט דברי חוכמה בשקל.

-               -   -

 תסתום! שתוק כבר!

תפסיק להטריד את הציצי שלה!

><

אני לא מאבד את שפיותי, נכון?

אני די צריך אותה.

הפתטיות שלי גדלה מיום ליום.

עוד שניה תבלע אותי לגמרי.