לאקי מי.

על גבי התוית שצמודה לשקית הבמבה כתוב במפורש: "רוקס אחד או מדבקה אחת בכל שקית".

ואני, אנוכי הקטן, פותח שקית במבה וגורס להנאתי מול צג המחשב, צופה ביאוי המזדמן, ומגלה לתדהמתי לא אחד, גם לא שניים, אפילו, חברים, לא שלושה.

גבירותיי ורבותיי, בתוך שקית הבמבה התמימה למראה, הסתתרו להם לא פחות משישה רוקסים שלמים. כל רוקס, רוקס. שישה רוקסים משובחים למהדרין עם איורים של הסדרה המהוללת יו-גי-הו. כל כך התרגשתי לנוכח ההפתעה המרעישה, שהתחלתי מפרפר ומפרכס על גבי המקלדת, כשאני יוצר סדרה של משפטים לא מובנים לחלוטין אותם נאלץ שותפי לשיחה בתוכנת המסנג'ר לפענח.

בין העדויות: "טךיךןיחן כי'קר' ב'קרער"

"רק'רי יר234ר4^& ק'ר'ק 342412 F"

ובנוסף "ק'שאא'4ILUVBIGTITTIES' /ארלא לא/       KAKAK/"

מחזה קשה לכל הדעות.

מוכה אקסטזה, התחלתי גם לנקד ללא כל כוונה תחילה "ֲַָָׂ4ֵ ֲֲִִֵ3ֲֲֳִֵַַָ"

איום. איום ונורא.

לסיכום: יוחזרו הפּוּגים לאלתר.

חבר אחד התחיל ללמוד בטכניון. כעת הוא בעלה הגאה של דירת חדר מ-ש-ג-ע-ת.

החלטתי להתנחל אצלו ולעשות לו כביסה לבשל ולעשות ספונג'ה כמו רעיה טובה.

ואם הוא ממש יתעקש, אני אתן לו גם סקס מדי פעם. רק בתנאי שאני במצב רוח ולא כואב לי הראש.