אמרתי בפוסט הקודם [אם אני לא טועה] שאני אנבה לשכנע את הוריי ללכת לצורן. והופההה!! הצלחתי =].
אז יצאנו באיזה 17:00.. וכשהגענו הייתי כמה זמן עם בת דודה שלי הפריקית!! [חחחחח] ראינו חלק מסרט ישן החושלינג אבל נחמד ביותר, היא הראתה לי את הנעליים המדהימות חדשות שלה, וסתם דיברנו =].
אחר כך, דיברתי עם נדב.. הוא היה בתנועה [כמו צופים..] היה להם איזה טקס "חג המעלות".. וכשדיברתי איתו שמעתי כ"כ מלא רעש מהסביבה!!.. בהתחלה לא אהבתי את זה כלל וכלל.. אבל אמרתי לעצמי, "יאללה, שמה זין, במילא אפחד לא מכיר אותי פה חוץ מנדב ובת דודה שלי והשכנה שלה".. אז הלכתי עד איזה כיכר מרכזי. נדב כנראה חשב שאני במקום אחר, ובזמן שהוא מחכה ךי שם, אני מחכה לו בכיכר מרגישה את פעימות הלב שלי הולכות ומיתחזקות. ואז כשידבנו פעם שמינית, הוא בא לאיפה שאני הייתי..
אני ישבתי, וכשראיתי מזווית העין שלי את נדבי שלי, הייתי צריכה לינשום עמוק עמוק שוב, כל פעם זה קורה לי מחדש, אני כ"כ שמחה ליראות אותו כל פעם מחדש.. עושה לי מעולה..
אז בקיצור הוא עמד מולי ורק אז קמתי =].
ישר היתחבקנו, [וואי אני כותבת את זה עכשיו ואני מרגישה כשזה קרה..] "היתגעגתי מלא!".. "אוהבת אותך מלאאא", וככה..
הוא היה צריך לעלות לבמה באיזה שלב, אז הלכנו ל"מאחורי הקלעים" (זה היה בשטח פתוח). היה איזה שולחן שם, אז ישבתי עליו.. =S.
ואזזזז!! פתאום אני רואה מישי ממש מוכרת!, טוב, ישר ידעתי שזאת דנה, השכנה של בת דודה שלי =] היא הייתה ממש מופתעת ליראות אותי! וגם אני אותה, ראיתי אותה ליפני שנים!, ממש קול יצא! [היא גם בתנועה, בשיכבה של נדבי..]
אז אחרי שהיה את הטקס, הם עשו כתובות אש!! זה היה פאקינד מדהיםםם!!! היה כתובת אחת של איש זורק זבל, הסמל של התנועה שלהם, ממש קולל!! וביגלל ששמתי ליפני עיפרון שחור שהוא גורם לי טיפה ליבכות, אז עכשיו אש?.. אחח, זה שרף..
אחרי הכתובות אש, אני ונדבי הלכנו למקום שבו הם ישנו [מקום סגור דווקא, בתוך "בית" כזה..] אז ראיתי שיש שם המון חברים שלו, ואני הייתי פעם בצופים כבר ואני יודעת שזה ממש כיף לעשות אחרי הטקסים מלא דאחקות עם החברים. אז אמרתי לנדב "נדב, תקשיב, אתה עכשיו אחרי טקס, וזה חשוב לי שאתה תיהיה עכשיו עם החברים שלך, אז אני אלך.. אוקע?" הוא ישר אמר "לא לא! מפ'תאום!".. אז לקחתי אותו לשנייה לבחוץ. חחח, זה לא היה מהלך חכם כי אני בקושי גם ידעתי איפה אני דורכת. אז הוא לקח אותי למגרש כדורסל כזה ויש שם טריבונות, וישבנו עם הטריבונה. הוא ישר אמר לי "את חושבת שהחברים שלי יותר חשובים לי ממך? את יותר חשובה לי מהם! אני לא רוצה שתילכי, אוקע?" עכשיו אני ניכנסת למצב שאני לא יודעת מה להגיד כי להגיד "אוקע, תודה" זה יבוש תחת נוראי. אבל מטימטומי אמרתי את זה =S. ואז לא היה לי נוח, אז שכבתי ושמתי את הראש לי על הרגל שלו. וכשהמבט שלי פנה למעלה, לפנים שלו, הרגשתי כ"כ טוב, כ"כ בטוח, כל כך מאוהבת בוווו!!!!.
ואז קראו לו לעזור, אז היינו באמת צריכים להיפרד לשלום.. אבל מה?! החמוד שלי לא ישאיר אותי ככה ללכת!, נדבי שלי בא איתי עד הבית של בת דודתי. כוסעמק, היה לי כל כך קשה להיפרד ממנו.
כשניכנסתי לבית, ישר ההורים שלי עם הפאניקות שלהם. הנה השאלות שהם שאלו:
*למה יש לך ריח של עשןן?!?! והמוןןן!!
*ראית את האח הגדול שלו?
*היית בבית שלו?
*מה עשיתם?
הם חושבים שאני מעשנת איתו, שאני שוכבת איתו כל שני וחמישי.. חחחח..
אמא שלי בעיקר, היא אומרת לאחותי לברר.. אחותי רק בא איתי בצחוקים "כן! מה זה את?!.. כל שבועיים חבר חדש!" ישר עניתי "כל חודשיים!".. חחחחח..
עכשיו אני אומרת לכם, אם יש מתיישהו שניסיתי לעשן זה לא היה עם נדב, רק עם חברות ממש טובות שלי.
לא שכבתי עם אפחד.
ואפחד לא מלחיץ אותי לעשות דברים.
לקבוצה של נדבי שלי, קוראים "קרנפים".. [אם אני לא טועה, אבל זה השם.. מה זה היה קשור לקבוצה אני לא זוכרת]
אז נדבי אתה הקרנף שליייייייייייייי!!!!!!!!!
[ואני הקרנפה שלך]
השארתי את הפוני כמו שהוא היה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
