אני יודעת שכל הפוסטים שלי על אותו נושא.. על זה שהוא לא כאן.

חלקכם רואים את זה כפתטי. -לא איכפת לי-

הרבה לא מבינים אותי, ומעט כן.

הבוקר זה דבר קשה.

להתעורר, לפקוח את העניים. אבל אתה לא שם.

לא לראות את הפנים שלך, כשאתה ישן.

לא לחבק אותך כשאני קמה באמצע הלילה.

לא לשמוע אותך מדבר אלי מתוך שינה.

לא להיות איתך, זה דבר כל כך קשה.

כשאתה לא כאן, אני צועקת בתוך עצמי. אף אחד לא שומע.

מבחוץ אני נשארת ללא מילים.

תחזור כבר, כדי שלא אצטרך לצעוק עוד.

אני אוהבת אותך.