"וירא כורש כי עלה על הדרגנוע הלבן וימשוך אחריו את המריצה, ויעל."

שובל ארוך ארוך של אבנים הנופלות אחת אחרי השנייה לרגל חוף הים, שובל צבעוני של אבני חן, ואבנים סתם רגילים. גשם עצום, אבל לא צריך להתקוף או להתגונן מהם, הם כמו גשם, נוגעים ולא כואבים, פשוט גשם של מטאורים. אני דורכת על החוף עם רגלי היחפות אני מרגישה חול קר וכ"כ נעים. אני מטיילתי לי, בזמן גשם המטאורים. אני נדהמת למראה. אני נשכבת על החול ומסביבי נוחת הגשם הזה, גשם המטאורים. לפתע נעמד מעל ראשי אדם גבוהה יחסית (לפחות ממה שאני ראיתי..) שטני, יש לו חיוך מקסים הוא נשכב לידי, מחזיק לי את היד. ואני מחייכת .

לוטם.

מזל טוב אמא (: