באמת שנמאס.
כולם אומרים שצריך להכיר חברים חדשים,
אבל לא לשכוח מהישנים.
את אומרת את זה.
ולא מקיימת את זה.
נמאס לי שאת דוחה אותי.
נמאס לי כבר.
ויחס גורר יחס.
פשוט ככה.
אולי שאני אתחיל להתנהג אלייך
ככה תביני כמה שזה מעליב ?.
בתחילת השנה שהודיעו לי שאני איתך,
קפצתי משמחה.
הייתי מאושרת.
אמרתי , אם 2 החברות
הכי טובות שלי איתי,
אין לי מה לדאוג.
עובדה שטעיתי.
הכרת חברות חדשות,
ושכחת מהישנות.
ממני.
ולי, באמת,
כבר ממש נמאס מזה.
אולי באמת גם אני
אתחיל לשכוח מהישנות.
למרות שאני באמת דואגת לך.
כי הבנות שהתחברת אליהן ?
שנהיו "החברות הכי טובות שלך " ?
מרכלות עלייך בלי סוף.
חושבות שאת נדבקת והמון.
ואת כבר מתחילה להיות שפוטה.
וזה לא בגלל שאני כועסת,
אלא כי אני דואגת לך.
ולי נמאס מזה כבר.
אם אני באה לדבר,
אז מסתובבים והולכים.
ואם הן באות
אז חיבוקים ונשיקות.
אז אני החלטתי שאני גם אתנהג ככה.
כי לי פשוט נמאס כבר.
אני הכרתי המון חברות חדשות,
ולפי מה שאני רואה,
הן מספיקות לי.
אני לא צריכה אותך יותר.
אני לא צריכה שתבואי, תשתמשי ,
ואחר כך תקמטי ותזרקי לפח.
באמת שנמאס לי.