אהבה זה לא הכל.

פשוט אוף.

זה מה שהכי מתאר את המצב שלי.

אהבה כ"כ חסרה לי.

למרות שהכרתי מלאמלאמלא

ילדים חדשים מאז העירבוב.

עדיין,

זה לא משפר את המצב שלי בגרוש.

אני צריכה אהבה.

וחבר.

ומישהו לדבר איתו,

אבל שאני אהיב בטוחה

שהוא לא ילך ויספר לכולם.

ואני כן אוהבת מישהו.

השאלה היא , מי ?

זה המצב הכי מסובך

שהייתי בו בחיים שלי.

אני יודעת בודאות שאני אוהבת מישהו,

רק אני לא יודעת מי.

וזה כ"כ מעצבן אותי.

אני צריכה לגלות מי זה בדחיפות.

ולעשות עם זה משהו.

ואני באמת צריכה חבר עכשיו.

זה ממש יעזור לי

לעבור את התקופה הזו.

בעצם, זה מה שאני

רציתי כל התקופה הזו.

אהבה.

אלוהים,

זה לא כזה מסובך בשבילך.

בבקשה, תן לי אהבה.

אבל הדדית.

לכולם נתת,

גם אני רוצה.

אני ממש רוצה.

וצריכה.

מאוד.

אפילו ידיד,

כזה שמספרים לו הכל.

אבל הכל.

שעוזר.

גם זה יעזור.

בבקשה,

שישתפר המצב הזה,

כי זה נמאס עליי כבר.

וזה עבר כל גבול,

זה פשוט נמאס.

אני רוצה את ה

חיים שלי בחזרה,

אני רוצה חברים טובים,

לא כאלו שידברו

איתי רק שאנחנו לבד,

וכשה"מקובלים"

יבואו הם ילכו ממני.

וידיד, אני כ"כ צריכה אחד כזה.

ואני רוצה להשתנות חזרה.

אני רוצה אותה בחזרה.

היא כ"כ חסרה לי.

ולא משנה כמה שנדבר,

זה לא מסתדר.

אני רוצה אהבה !!1

אני רוצה את החיים שלי בחזרה,

ואת החברים שלי,

וידיד טוב,

ואותך .

אני יודעת שזה נראה כאילו אני רוצה המון דברים.

אבל זה ממש לא.

זה הדברים הבסיסיים של החיים.

אהבה ?

לכולם יש .

ואיך אפשר לחיות בלי חברים..

ונמאס לי כבר לבכות.

כל הזמן.

על כמה שהחיים מעצבנים.

כי הם לא .

הם פשוט לא.

אני צריכה אהבה,

מישהו לדבר איתו כשאני צריכה.

כ"כ צריכה את זה .

ולא אכפת לי מה שכולם יגידו יותר,

כי זו אני.

וזה הכל.

[וגם לא אכפת לי שאני עוברת מנושא

לנושא בלי הודעה מוקדמת]

אני צריכה אהבה !

אני צריכה אהבה !

אני צריכה אהבהה !!!!111

שתבוא כבר.

אבל אחת טובה..

בבקשה.

וזה הכל.

אחרי זה הכל ישתנה.

אני בטוחה.

במאה אחוז.

אני זוכרת שהייתה לי אחת כזו,

ופשוט הייתי כל הזמן בעננים.

ואז היא הלכה.

אז שתחזור כבר.

אני כבר התחלתי לאבד תקווה.

שהיא לא תבוא יותר.

אז בבקשה,

את,

האהבה הזו שאורבת

לכולם בפינה,

תכנסי לי לחיים כבר.

למה את מחכה !?

תבואי כבר.

ביי.

עריכה :

עכשיו אני באמת מרגישה

כמה שאני צריכה ידיד טוב.

אולי זה אפילו יותר יעזור לי מאהבה.

אני מקווה שהוא יבוא בקרוב.

בקרוב מאוד אפילו.

אני אשמח.

שהפוסט הזה יגיע מתי שהוא בזמן הקרוב.

כי הרגש הזה מציף אותי כבר הרבה זמן..

אני כ"כ מתגעגעת אליו.

לא ייאמן כמה שהוא חסר לי..

הוא ממש חסר לי.

האי נוכחות שלו מפריעה לי,

העובדה שאני לא אראה אותו מחר בבית הספר,

שהוא רחוק ושהדרך היחידה היא להיפגש פעם במי-יודע-כמה-זמן..

והוא באמת היה קרוב אליי.

לפחות הוא אליי.

ודבר כזה ממש קשה לאבד..

חברות זה אחד הדברים הקשים לאבד.

כי זה לא יהיה אותו הדבר יותר.

אפילו אם נשמור על קשר,

אני עדיין לא אראה אותו מחר.

והעובדה הזו גורמת לי לבכות.

ולא דמעות של שמחה,

אלא דמעות של עצב.

כי באמת איבדתי משהו שהיה קרוב.

ואני יודעת שבטוח יש כאלה שהיו קשורים אליו נפשית יותר.

אבל גם אני הייתי.

ואני ממש מתגעגעת אליו.

ממש.

דניאלוּ.