כל פעם שאני חושבת
שהכל יסתדר,
הכל נהרס.
אני באמת חושבת
שזה מצליח לי,
להתרחק ממנו.
לא לחשוב עליו בכלל.
לא לדבר,
לא לשוחח, כלום.
זה מצליח.
אבל זה עדיין מפריע לי.
אפילו שקצת, עדיין.
אני מקנאה.
פעם ראשונה בחיים שלי,
אני מודה בזה.
האהבה גרמה לי לקנא.
זה כ"כ מציק.
*ואל תנסו להבין מי זה כי זה לא עניינכם*
[ואם אתם יודעים, סימן שזה כן עניינכם.]
אני אנסה להתגבר.
אני אנסה חזק מאוד.
חוצמזה הכל בסדר.
מצויין אפילו..
אני מתחילה להכיר מלא ילדים ..
נחמדים.
אני שמחה.
סוף סוף.
אני מקווה שזה ימשיך כך.
דניאלוּ.