אהבה זה לא הכל.

בזמן האחרון בצפר ממש טוב :]

כאילו הכל מסתדר פתאום..

החלוץ בודד היה ממש כיף,

וגם הברכה של ההורים שלי

הייתה ממש יפה ומרגשת, בכיתי ..

רק חבל שיום אח"כ שוב רבתי איתם.

באמת שנמאס לי מהריבים האלה כבר..

כל הזמן, כל דבר, פשוט הכל.

ואני יודעת שזה גיל כזה והכל,

אבל נמאס כבר.

גם בקשר לאהבה זה מתחיל להתסדר..

החלטתי שלא נועדנו זה לזה או משהו בסגנון.

החלטתי פשוט לשכוח אותו לגמרי.

לא לדבר, לא לשוחח, לא לפנות אליו, לא להסתכל.

כלום. אני אהיה בתקופת גמילה.

וזה דווקא דיי מצליח..

בקיצור, אצלי הכל בסדר.

ואני מקווה שזה ימשיך ככה.

בדיוק חשבתי על משהו,

לפני בערך שבועיים,

כולם הרגישו פסימיים.

כתבו על זה פוסטים וכאלה.

ועכשיו כולם אופטימיים..

זה רק מוכיח,

שהסביבה שמחה,

זה משפיע רבות על ההרגשה שלי.

ושל כולם.

וזה מוכח..

אני מקווה שהעניין עם האהבה יעבור כבר,

כי זה ממש מתחיל להציק לי..

זה מעיק עליי.

למה אני לא מבינה את זה כבר !?

אין אהבה טובה.כמעט.

אצלי לפחות..

תמיד משהו משתבש לי בדרך.

אני לא יכולה להתאהב יותר.

פשוט לא יכולה.

אסור לי.

אם הייתי יכולה,

הייתי רושמת לעצמי פתק בראש:

הכניסה לאהבה מכל סוג שהיא אסורה בהחלט !

[ולמעשנים, ומציקים, ומפגרים XD]

זה בוטח היה מצליח..

הדלת שלי נסגרה.

והיא לא מתכוונת להיפתח בקרוב.

אז כל כל אהבה שרואה דלת זו,

נא להתרחק במהרה.

יש תרגיל ביום שני,

אני צריכה להיות הנאמנת ביטחון של ח'1..

אני מקווה שהכל ילך חלק XD

בא לי פשוט לישון.

ללכת לישון לאיזה מיליון שנה,

ולא להתעורר עד שהכל יסתדר.

אני מרגישה מרוחקת מכם.

מכולכם. כל האנשים בשכבה המפגרת הזו.

כולכם צבועים.

אתם תדברו איתי,

כי אתם צריכים ממני משהו.

אם אני אבוא לדבר איתכם, אתם תלכו.

נמאס לי להיות מנודה.

נמאס לי שכולם שונאים אותי.

מדברים עליי.

דיי כבר.

תפסיקו להיות כ"כ מגעילים.

אתם גורמים למספיק ילדים לבכות בלילה..

למה אתם צריכים כל יום ויום להרחיב את

מספר הילדים האלה ?

זה כיף לכם ?

נעים לכם שבזמן שאתכם כולם מעריצים ואוהבים

יש ילדים שבוכים בגללכם בלילה ?

ואני יודעת שלא אכפת לכם ממני בגרוש.

כולם עוזבים אותי.

נמאס לי כבר.

ולכם שמתלוננים כל הפוסטים שלי ?

זה הבלוג שלי ואני רושמת פה מה שאני מרגישה.

אתם לא חייבים לקרוא פה,

או במילה אחרת -

לכו לעזאזל.