אהבה זה לא הכל.

אז מה אם הנושא הזה נדוש כבר.

לא אכפת לי.

נמאס לי לחכות לאהבה.

פשוט נמאס.

בהתחלה חשבתי שהיא עזבה אותי רק לכמה חודשים ותחזור,

אבל היא לא באה חזרה.

אני כ"כ צריכה אהבה עכשיו.

תמיד ברגעים האלה היא נוטשת אותי.

אסור להאמין לאהבה.

אחרי שהיא כובשת אותך, אתה בעננים.

אין דבר יותר טוב.

ואז היא נוטשת.

ובמקרה שלי, נראה שלתמיד.

אם האהבה הייתה בת אדם,

הייתי עושה עליה חרם.

אך אם הייתה בן אדם,

הייתי מתנשקת איתה.

האהבה עזבה אותי ולא חזרה עוד,

מעניין מתי היא תבוא כבר.

חיכיתי,

וחיכיתי,

וחיכיתי,

והיא לא באה.

היא לא רואה
אני כאן כל הלילה
עומד בצד ומסתכל
איש מאוהב,
עומד בצד ומסתכל.

אהבה מאכזבת.

כמעט תמיד.

מתי יגיע הנסיך שלי כבר ?

על הסוס הלבן, כמו באגדות ?

תמיד שזה מגיע, היא לוקחת את זה בחזרה .

למה ?

למה דווקא אני ?

אהבה זה דבר חלומי.

כשיש אותו - אתה בעננים.

תחושה שלא ניתנת להסברה במילים.

אך כשהיא הולכת-

אז אתה מבין כמה שרצית אותה.

אני מקווה שהיא תבוא כבר.

ושהפעם,
לא תעזוב אותי כ"כ מהר.

כי זה לא כיף ליהיות לבד.

דניאלוּ, שמחכה לאהבה שתבוא כבר.