אז כן, חזרתי. לצערכם הרב [סתם].

היה נחמד סה"כ, ראיתי את כולם, סבא, סבתא, דודים וכו'.. הביאו לי מתנות, 2 שרשראות, צמיד, חולצה, מכנס, עגילים וכו,.. וכל מיני דברים שההורים שלי קנו לי.

כולם אמרו לי: "איך גדלת!! נהיית ממש יפיופה, כמו כלה. לא הייתי מזהה אותך ככה ברחוב".

כולם הציקו לאח שלי הקטן, מסכן [ואני מתכוונת גם לאנשים שאנחנו לא מכירים].

הדרך הייתה ממש מעצבנת ומעייפת. חזרתי אתמול ב-6 בבוקר ויצאתי יום לפני ב7 בבוקר.

האוויר בעיר שהייתי היה ממש אבל ממש גרוע, יש שם מפעל ליד אז הם חונקים את התושבים. מפגרים.

הכל כבר לא כמו שהיה כשגרתי שם, השכונה השתנתה ואין בכלל ילדים בחוץ, הוציאו את הספסלים ליד היציאות מהבתים אז אין גם אנשים זקנים שהיו נהגים לשבת שם בערבים, החליפו את הנדנדות לנדנדות משעממות ועוד ועוד..

נמאס לי מפרצופים של אנשים שיכורים, זה לא נעים בכלל.

אבל חוץ מזה תמיד כייף לי לראות את המקומות שבהם גדלתי, לראות מה השתנה ולהזכר בהכל.

כל החברות שלי שהיו לי שם כבר לא יוצאות בערב החוצה כמו פעם, יש כאלה שעזבו, יש כאלה שלומדים באוניברסיטה ויש כאלה שפשוט יש להם חיים שונים ממה שהיו להם פעם.

היה עצוב, אבל באותו הזמן גם שמח. אני לא סגורה על זה. יש אנשים שמספרים עד כמה שרע להם ויש מעטים שאומרים שטוב להם. ובכלל לראות את הכל שונה כל כך זה עצוב.

השבוע הראשון היה ממש משוגע, כולם רצו שנבוא אליהם וסבתא שלי שיגעה אותי כי היא רצתה שאני אבוא לישון אצלה. אכלנו המון והלכנו המון אז לא הייתי בטוחה אם נרזה שם או ההפך.

היה שם חם מאוד משהו כמו 35 בצל.. ופה 35 בבית. כ"כ חם.

טוב יאללה אין לי יותר מה להגיד, אז לילה טוב, נפגש בפוסט הבא.